אתם חושבים שאובססיה לבריאות יכולה להיחשב כהפרעת אכילה? אשמח אם תפרטו

אני אובססיבית לאוכל בריא, רק לחשוב על אוכל לא בריא עושה לי בחילה. ואני חושבת שיש בזה קצת משהו "לא נכון"

כן

שואל השאלה:
לתגובה הראשונה, לא רק שזה נחשב זה גם נורא ומלווה גם בהפרעת בינג' אחרי תקופה של הקפדה קיצונית ובמחזורים של הרעבה כי אכלת יותר ממה שהיית אמור או כי מה שאכלת כבר מספיק למרות שאתנ רעב
זה מגיע למצב שאתה חייב לאכול בדיוק כמו מה שתכננת ואתה אפילו שוקל את הירקות שלך, יש לך כלי מדידנ לכל דבר, אתה לא יכול לאכול בחוץ, אם אתה אוכל לחם שיש בו רכיבים מעובדים אתה מריץ את הכל בראש שלך, אתה סופר יחידות קורנפלקס, יש לך יומן קלוריות, אתה יודע בעל פה כמה קלוריות יש ב100 גרם של כל דבר, אתה מתעצבן אם נוגעים לך באוכל כי אתה חייב לאכול דברים מסויימים בזמנים מסויימים

לא הבנתי בדיוק את השאלה שלך, ותודה שהסברת לי

שואל השאלה:
אני איבדתי את המחזור שלי, הציפורניים שלי מתקפלות, קשה לי לנשום מלדבר, אני עצבנית כל הזמן, דברים לא מעניינים אותי, לא מסוגלת להתרכז, לא יכולה להסתכל במראה
אני במשקל תקין אהל יש לי כרס ומבחינתי עד שלא אפטר ממנה לא אהיה בריאה באמת
וזה הורג אותי שלא מתייחסים לאורתוקסיה כמשהו אמיתי
אני מבינה שזה משהו לא מדובר ואין פה איזה שהיא אצבע מאשימה
ותודה על התגובות :)

גם אני איבדתי את המחזור שלי בגלל זה, למשך שנה וקצת, בחופש הגדול לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לאכול יותר (עדיין בריא, רק קמח כוסמין, אף פעם לא בחוץ...), וקיבלתי את המחזור שלי בחזרה, אבל זה קשה, כי זה כל הזמן נלחם בחזרה, אתה אוכל חביתה ומרגיש אשמה כי יש בה חצי כפית שמן וזה לא בריא

שואל השאלה:
תודה לך על התמיכה והמודעות :)
וכן לגמרי
אני גם טבעונית אז יש את העיסוק של מה לאכול כדי לא לקבל אנמיה או חוסרים בכללי ואיך לשלב תפריט באימונים
אחרי כל פרק זמן של אכילה מוגבלת יש לי בינג'ים מטורפים
עעשיו אני מנסה לאכןל מה שבא לי אבל לא להגיע למצב שאני אוכלת עד שכבר כואב לי
אנונימית כל הכבוד לך על השינוי!!! אני מקווה שתמשיכי לטפל בעצמך ושתחלימי לחלוטין

תודה רבה, בהצלחה גם לך!

לא לדעתי זה לא נחשב