אוף היום הראשון היה כל כך נורא שפשוט בא לי לברוח הביתה ולהתחבא מתחת לשמיכה..

הרגשתי מכוערת בטירוף וכאילו כולם שונאים אותי ושקיבלנו את המערכת שעות חשבתי רק על לפרוש וכבר התחילו ללמד וגם שמתי גקט כל היום כי אני שונאת את הידיים שלי והיה לי חם בטירוף וגם משקפיים לא שמתי כי זה מזעזע עליי ולא יכולתי לראות כלום. בנוסף יש מישהו בשכבה שהתחלנו לדבר רק מהאינסטגרם והיום דיברנו פנים מול פנים בפעם הראשונה וזה הרגיש לי די מביך ויצאתי מטומטמת בטירוף,גם נראה לי התעלמתי ממנו כי לא זיהיתי אותו. רק אחרי זה שמתי לב שזה כנראה היה הוא.אני בדרך הביתה וכל מה שבא לי זה רק להיות בבית ולא לחזור לבית ספר אבל אף אחד לא מבין את זה רק אומרים לי יהיה בסדר יהיה בסדר אבל שום דבר לא בסדר והיום גם יש לי פסיכולוגית(cbt) וכרגע השיטות שלה לא עוזרות לי בקטע הזה ואני מאבדת תקווה מה כבר כן יכול לעזור לי כי אני משתגעת. אתם חושבים שאם אני אלך לאבחון אצל פסיכיאטר ייתנו לי איזה כדור שיגרום לי להמשיך כי באמת נשבר לי כבר מעכשיו. זה גם כיתה יא שהיא ממש קשה. אוף אני חייבת עצות... ואל תמחקו בבקשה פרקתי את כל מה שאני חושבת