למה כשהרבנים טוענים נגד הנצרות, הם משתמשים בשקרים כמו: "הנוצרים אומרים שאלוהים זרק את עם ישראל ועבר לנוצרים"?

כמות הפעמים ששמעתי את הטענה המוגכחת הזאת של הרבנים, ואנשים קונים את מה שהרבנים אומרים כאילו הם קדושים.

הציטוט שהבאת, זה דברי שאול, אשר עבר לכת הזאת של יש"ו הנוצרי. כך שאי אפשר להביא ראייה ממנו בעצמו, שאלוקים לא נטש את עמו, כי הוא אמר שגם הוא מזרע אברהם ומשבט בנימין. אחר יהכל, הוא הצטרף לכת של יש"ו. מה עם היהודים שלא הצטרפו לכת הזאת, אלא ממשיכים במסורת של הפרושים?

עכשיו הביא ציטוט משלי, ששם רואים איך הברית החדשה ממש מעוותת ומסלפת את המילה בפסוק בתנ"ך (עליו מתבססת כל "הברית החדשה"). זאת מילה די משמעותית, והברית החדשה עיוותה אותה לתת לה משמעות הפוכה מזאת שנמצאת בפסוק המקורי:

"לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי **בָּחַלְתִּי** בָם", - נְאֻם ה' (האיגרת אל העברים ח, 9).

פירוש של המילה "בחלתי" - זה "מאסתי", "געלתי", "הקאתי", וזה ממש לא נכון. הברית החדשה לכאורה מצטטת כאן את התנ"ך בירמיה לא, אבל המילה מקורותי שם היא "בעלתי", כלומר "אני הבעלים של ישראל", וזה ההפך הגמור ממה שכתוב בברית החדשה, באיגרת על העברים ח, ט).

הנה הפסוק המקורי התנ"ך לצורך ההשואה:

"לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי **בָּעַלְתִּי** בָם", - נְאֻם ה'" (ירמיה לא, לא).

אז מי מסלף כאן את התנ"ך?

^זו לא המשמעות של בעלתי, משמעות המילה היא יותר.. מינית.

שואל השאלה:
תוצאה, הינה מאמר שמפריך את הטענה שלך:

תפוחי זהב, אבל זה רק משל... כמו שיר השירים. אכן בעל נקרא "בעל, כי הוא בועל את אשתו, אבל זה המשותף לזה - זה שייכות.

תוצאה, אני רואה שלא שמעת על כך שיש כמה גרסאות לתנ"ך יש מסורות שונות, יש את גרסת העדות התנ"כית ויש את נוסח המסורה התנ"כי שהם הכי פופולארים היום ויש מילים ששונות בהם אחת מהשנייה, יש את תרגום השבעים, הגניזה הקהירית, מגילות מדבר יהודה ועוד. הציטוט שהעתקת מאיגרת אל העיברים הוא ציטוט שהשליח שאול שכתב אותו העתיק מהתנ"ך ומהמסורה שהייתה מקבולת ונכונה באותה תקופה, כמו כן באריכאולוגיה שחפרו נמצאו מגילות ים המלח שהן 2200 לפנה"ס ובהן כתוב ככתוב בברית החדשה. הרבנים הם אלה שסילפו ושינו את התנ"ך לאורך השנים דוגמה לכך תוכל למצוא בכך שדוד המלך כותב "כארו ידי ורגלי" בתהלים כ"ב (וכך גם נמצא במגילות ים המלח) ואתם שיניתם את זה ל "כארי" ידי ורגלי (כארו = מסמרו) כדי שלמילה לא תהיה קשר לישוע.

דרך אגב, לפי התלמוד הייתה תקופה בה 99% מהרבנים רצו לגנוז את משלי ובגלל תלמיד אחד הם לא גנזו בסוף.

איתן תרגום שבעים לכל התנ"ך, אלא רק לתורה (חומש) בלבד. יש שם שינויים בפסוקים מסוימים בלבד, וזה היה משמים, כי החכמים היה בנפרד (מגילה ט ע"ב).

ואתן וויכוח בין יהודי לנוצרי בתהילים כב בפני המלך.

^ לא את משלי, אלא קהלת, ויזחקאל. זה הי נראה כסורתאת התורה. אבל תהיה בטוח שעוד לפני שתירצו שם את הכל - האמינו שזה דברי אלוקים חיים, אאל פשוט חששו שזה יבלבל את העם.

יש לי שאלה
לנוצרים מותר לאכול חזיר?

מותר להם?

ישוע מת כיהודי. הנצרות הוקמה רק אחרי מותו. ככה שמה שאתה אומר על המילים שלו זה לא לגיטימי בכלל.
תלמידיו הקימו את הנצרות..

תלמידיו לא הקימו את הנצרות אלא הקיסר קונסטנטינוס הראשון (קיסר רומא) במאה ה-4 ככה שעד המאה ה-4 כל מי שהאמין בישוע היו יהודים משיחיים / גוים שקיבלו על עצמם את ישוע^

^אתה יכול לענות על מה ששאלתי?

בינתיים זה נראה שאתם מתחמקים מלענות...

^^^הוא העלה את הנצרות ממדרגת כת מוזרה ביהדות לדת הרשמית של רומא. זה אמנם הדבר העיקרי שגרם להתפשטות הנצרות, אך לא הוא זה שהקים אותה.

אה נכון, שכחתי לענות.

תאולוגיית החילופין בין היהודים לנוצרים הייתה התפיסה של הכנסייה הקתולית בימה"ב. הכנסייה טענה שהיא ירשה מפטרוס הקדוש את השליחות הגדולה של ישוע, ולכן גם דבריה הם דברי ישוע ויורשי ישראל (הננו גזע ישראל האמיתי). ואפילו הייתה התניה ישנה בעניין, שבאה לעזור ליהודים (אם לא יכפרו על חטאותם אשר עשו ושבו אל אלוהיהם, ישנה בריתו וחיי עולם ייתן לגויים, וייבחר לו עם נאמן מבין זרים). התפיסות האלו זכו לבסיס הגותי אצל אוגוסטינוס הקדוש (עיר האלוהים ספר 18, 46), שטען שיש לשמור על היהודים חיים בכדי שיהוו עדות למה יהיה גורל הנוצרים אם לא יקבלו את ישוע, עם נטוש. פאולוס השישי גרס בהצהרה כמה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה: "נכון הדבר שהכנסייה היא עמו החדש של האלוהים. אף על פי כן, לא ניתן לדבר על היהודים כדחויים או מקוללים, כאילו הדבר נובע מכתבי הקודש. לכן, על הכול להיזהר שמא בשעת הוראה או הטפה של דבר האלוהים יורו משהו שאיננו תואם את האמת של מסר הבשורה או את רוחו של ישוע המשיח" (נוסטרה אטאטה, 4). בכל מקרה, כל התפיסות האלו טיפשיות לחלוטין. השקפתו של ישוע הייתה הפוכה, הוא סבר שהגויים הם לא יותר מחזירים, וסביר שהיה מתרעם על פאולוס הקדוש על שעירב את עובדי האלילים הגויים והבורים בעניינו אל מול עמ"י.