אחרי ארבעה חודשים שאני לא מדבר עם מישהי שהיינו בקטע והיא פשוט נעלמה ומסננת אותי, כתבתי עליה שיר. אשמח שתביעו את דעתכם

כבר המון זמן עבר
וזה עדין אותו דבר
עליך אני חושב
ממש כמו מחשב לא משחרר
את תקועה בזכרונות לוחץ דליט זה לא עוזר


היה לנו טוב ,או שאני טועה
מעדיף לחיות בשקר מלדעת תאמת
מקווה שאני לא טועה והכל היה באמת
כי אם לא מעדיף לשכוח את קיומך.

המראה שלך לא יוצא לי מהראש
והקול שלך מהדהד בלי סוף
לא מפסיק שלא לחשוב, להיזכר בך ברגעים הטובים שלא יכולתי לעזוב אותך לרגע. אמרנו עוד דקה או שתיים וזה נגמר בשעתיים.


איך ביום אחד הכל נהרס?
אני אגיד לך את האמת לא הייתי מוכן.
הייתי שם בכל רגע, תשומת לב בכמויות ואהבה עד אין סוף. אולי זאת הטעות , לא הערכת אותי מספיק.

רציתי להיפגש ואת דחית.
דחית ודחית , ולא רצית.
ואני כמו טיפש מיחל ליום הזה,
שניפגש ונצחק ואולי נתחבק.
נדבר ונדבר ושיהיה קשה לנו להיפרד.

בסוף את נפרדת ממני בלי שום...
קושי להסביר מדוע ולמה ואיך ומתי זה בכלל קרה????
נכון שזאת היית מערכת יחסים קצת מוזרה
ועשיתי הרבה טעויות בדרך ובזכותך לא אחזור עליהן בחיים אבל באמת שלא ציפיתי.