שאלה רצינית עכשיו., כנסו

לול לא הייצי חושבת כלום וכנראה שאםהיא לא הייתה חברה שלי גם לט הייתי שואלת אןתה כי כנראה זה היה מביך בשבילה

הייתי מדברת איתה ושואלת אותה למה ואז אומרת לה שאני פה בשבילה ושהכל יהיה בסדר.

לא הייתי מדברת איתה על זה כי אני חושבת שזה אישי מדי ולא כולם היו רוצים לספר.

אותו מצב כמוהה, (סטיפס אני בטיפולים!!!) הייתי מדברת איתה ואומרת לה שכדאי לה להגיד למישהו אם היא לא אמרה, אבל בכלליות מתנהגת איתה רגיל.

הייתי רוצה בראש, אבל מפחד שהיא הייתה נפגעת מזה ומתעצבנת,
אם היא הייתה יוצרת איתי אינטרקצינ מסוימת, אז אולי
זו שאלה שאתה מפיל על מישהו באמצע החיים

הייתי שואלת אותה אם היא בסדר אם היא צריכה משהו לוקחת אותה ליועץ יועצת ביתספר או למורה שלה ונשארת איתה בפנים ומחבקת אותה ומרגיעה אותה ותומכת בה ומכניסה לה את הטלפון שלי לאנשי קשר שלה והייתי אומרת לה שתדבר איתי שהיא רוצה וצריכה

אם אני לא מכירה אותה כנראה שלא כי זה נושא שנורא קשה לדבר עליו עם מישהו זר וזו חדירה לפרטיות קצת

בתור אחת עם חתכים הדבר היחיד שאני שונאת זה מבטים מרחמים בכאילו וששואלים שאלות אבל אני ילבש מה שבא לי

הייתי שואלת אותה למה היא חתכה את הורידים

את האמת שאני לא יודעת, זה מאוד תלוי.

הייתי אומרת לה שאם היא אי פעם צריכה משהו אני פה, לא מעלה את הנושא של החתכים, אבל אם היא אי פעם צריכה מישהו אני פה עבורה ואין בעיה שגם תרים טלפון ונדבר לא משנה מתי..

לא הייתי עושה כלום או חושבת עליה משהו או מדברת איתה (בגלל שאני ביישנית ושקטה)
לא הייתי שופטת.. אני מבינה את מה שהיא עוברת. גם אני הייתי במצב כזה.
תלכי עם ג'אקט למרות החום אם זה ממש מפריע לך ומטריד אותך

לא נראה לי שהייתי מדברת איתה על זה בטח זה היה מביך אותה

הייתי נפגשת איתה אחר הצהריים כמה פעמים וכדי שהיא תרגיש בנוח לשתף איתי דברים הייתי משתתפת אותה בדברים אישיים שלי