אין לי חברים, אני מגזימה או שהיא באמת נהייתה מגעילה?

אפילו החברה היחידה שהייתה לי מהילדות ותמיד היינו יחד התרחקה ממני
והתחילה לצאת למסיבות, לעשן ולהתנהג כמו סתומה
והיא ככ מביכה ואני אומרת את זה בתור אחת שיודעת איך היא הייתה באמת והיא נהייתה ככ פיק מי והיא מחפשת תשומת לב גברית כל הזמן.
ויש לי ידיד שפעם היינו ממש חברים קרובים(בגיל קטן ממש)
ואז התרחקנו כזה וסתם היינו מכרים ואז התקרבנו שוב והתחלנו לצאת כולנו ביחד (אני, חברה שלי והוא) והיא כלל הזמן חייבת את תשומת הלב שלו (לא שהוא הטעם שלי, אבל זה ככ מעצבן ההתנהגות שלה)
הוא כל הזמן מחפשת בכוח להכיר אנשים ואין לה נושאי שיחה חוץ ממסיבות
יום אחד אני פשוט רואה אותה בסטורי עם אותו ידיד ועוד כמה אנשים, מעשנים וייפ וזה(ולא לקחתי כזה קשה כי אמרתי אוליי זה עם חברים משותפים שלהם),
ואז אחרי איזה שבוע הלכתי מאוחר בערב פתאום אני רואה אותם שוב יוצאים והם לא הזמינו אותי
(וזה לא שהם היו בדייט, הם היו עם עוד מישהו ואני מכירה אותו גם )
ליטרלי הרגשתי ככה עלובה וזאת חברה ככ קרובה שתבינו, אמא שלי ושלה חברות ממש טובות (ואמא שלה אצלנו ממש ברגע זה) ואנחנו גדלנו כמו אחיות.
היא ידעה עליי הכל היינו גרות אחת אצל השניה
והיא נהייתה ככ רעילה
מה לעשות,