תשובה אחת
- הסרט משחק פשוט מצויין על מיתרי הרגש בלי ליפול למלכודת הקיטש. כל פעם מחדש כשהוא התקרב לקטע שבו אני על הסף של "טוב זה כבר קצת טו מאץ'.." הוא נעצר למען קידום העלילה. יופי של שילוב בין הדרמה לאקשן. זה היה אחד הדברים שעזרו לדרמה להיות באמת מרגשת. זה ואנדי סירקיס.
- האקשן היה נפלא. ממש נפלא. הסצנות של הבריחה ממכלאת הקופים והמלחמה נגד השוטרים הן ללא ספק בין שתי סצנות האקשן הגדולות של השנה. ואם להמר על קטע שייכנס לטופ 5 בדג הזהב: "נו" של סיזר.
- הסרט לא מפחד להרוג אנשים. וקופים. מה שלא קורה בהרבה סרטים אבל קרה בסרט הזה, זה שכמעט כל פעם מחדש כשמישהו מת (האמא בהתחלה, האבא של הגיבור האנושי שלא קלטתי את שמו, פרנקלין, הגורילה) זה טלטל אותי.
- ה"פייסינג", כלומר הקצב, היה פנטסטי. לא ראיתי טריילרים, לא ראיתי מעולם את הסרטים המקוריים, לא היה לי מושג על מה הסרט. והרגשתי שהוא מתפתח יפה. הוא הצליח לכלול בתוכו גם את השלב של "חיים עם סיזר", גם את השלב של "הקופים במכלאה", גם לשלב את הסיפור של הגיבור האנושי, וגם את המלחמה בין בני האדם לקופים, בלי להרגיש שהסרט רץ.
- האקשן היה נפלא. ממש נפלא. הסצנות של הבריחה ממכלאת הקופים והמלחמה נגד השוטרים הן ללא ספק בין שתי סצנות האקשן הגדולות של השנה. ואם להמר על קטע שייכנס לטופ 5 בדג הזהב: "נו" של סיזר.
- הסרט לא מפחד להרוג אנשים. וקופים. מה שלא קורה בהרבה סרטים אבל קרה בסרט הזה, זה שכמעט כל פעם מחדש כשמישהו מת (האמא בהתחלה, האבא של הגיבור האנושי שלא קלטתי את שמו, פרנקלין, הגורילה) זה טלטל אותי.
- ה"פייסינג", כלומר הקצב, היה פנטסטי. לא ראיתי טריילרים, לא ראיתי מעולם את הסרטים המקוריים, לא היה לי מושג על מה הסרט. והרגשתי שהוא מתפתח יפה. הוא הצליח לכלול בתוכו גם את השלב של "חיים עם סיזר", גם את השלב של "הקופים במכלאה", גם לשלב את הסיפור של הגיבור האנושי, וגם את המלחמה בין בני האדם לקופים, בלי להרגיש שהסרט רץ.
באותו הנושא: