מרגיש כאילו לא באמת אכפת למישהו

לא להרגיש

אני אגיד לך את האמת, לפני כמה שנים גם אני הרגשתי ככה, הרגשתי לגמרי לבד, אבל היום ברוך ה' אני כבר לא מרגישה ככה.
אני לא חושבת שיש יותר מידי מה לעשות חוץ מלנסות לשנות את הגישה(שזה קשה מאוד), לנשום עמוק ופשוט להמשיך בחיים, כי החיים משתנים, ואת עוברת בתי ספר, עבודות, מקומות מגורים, בקיצור מכירה אנשים חדשים, עד שבסוף את מגיעה למקום שעושה לך טוב עם אנשים שטובים לך. אל תשכחי שזה רק תקופה ושהכל עובר, מקווה שעזרתי

זה ביטחון עצמי נמוך למען האמת גם אני מתמודד עם זה לפעמיים לצערי(: תשארי עם חיוך על הפנים גם שאת בודדת

מוזמנת לדבר איתי;)

היי לך אנונימית יקרה,

לפעמים מילים מעטות מחביאות בתוכן סיפורי חיים שלמים..
נשמע שהתחושה שאת שקופה מייגעת אותך ולא מאפשרת מנוח לנפשך..
מתאר לעצמי כמה חוויית הכאב כפי שתארת יכולה לטלטל..
נדמה שהעצבות מתישה ומשאירה אותך עם מחשבות מדכדכות.
כבר מהתגיות ניתן להסיק עד כמה תחושת הריקנות מתסכלת ומטרידה אותך..

על אף מצב הרוח האפרורי הצלחת לעלות ולשתף בתחושותייך, וכמה שהדבר לא מובן מאליו..
ואולי את שואלת את שאלתך כדי להפיג מעט את הבדידות המעיקה, בתקווה למצוא סביבה תומכת וחברויות אמת..

אם תרצי להמשיך לשתף במקום בטוח, מזמין אותך לצ'ט האנונימי שלנו באתר סה"ר.
דרך הקישור בתחתית הדף, תוכלי להתכתב עם המתנדבים כדי ולשתף בכל הדברים שמעיקים עלייך ומטרידים את מנוחתך..
אולי יחד נוכל למצוא דרך לעתיד מחוייך ומלא משמעות..

אנחנו כאן איתך אם תבקשי, את לא לבד..
שלך,
מתנדב סה"ר