אנשים שפסיכולוגים עזרו להם כנסו בבקשה 3> (בין אם כרגע או בעבר)

פסיכולוגים לרוב ממש עוזרים.(לא יצא לי להתקל בפסיכולוג שלא עזר לי)
שם זה המקום לדבר על הדברים להוציא אותם החוצה, לקבל תשובות חכמות מפסיכולוג ופתאום להבין עוד הרבה הרבה דברים בגלל שהוא יודע לשאול את השאלות הנכונות, זה לגמרי עוזר, מרפא, ומציל חיים

הם עזרו לי בכך שהיה לי למי לפרוק את מה שעל הלב

שואל השאלה:
אני ממש שמחה שזה ככה אצל שניכן, ותודה ממש, מעריכה את המענה!❤

בכיתה ז התחילו לי חרדות חברתיות.. במשך הזמן זה רק יתגבר ובסוף כיתה ט החלטתי ללכת לפסיכולוגית.. זה ממש ממש עוזר.. היא הכניסה לי דברים לראש ושינתה לי את דפוסי המחשבה.. אני עוד בתהליך ועדיין יש לי חרדות אבל אני נרגעת מהחרדות מהר יותר מפעמים קודמות ואני עושה דברים שהיא אומרת לי כדי לעלות לעצמי את הביטחון..
טיפול פסיכלוגי זה ממש לא שטיות וזה עוזר למלא אנשים עם כל מיני דברים..
אני מאוד ממליצה

הפסיכולוגית שלי עזרה לי להסביר לאמא שלי למה חבר שלה לא אמור לגור אצלנו בבית ולמה אני לא רוצה לפגוש אותו יותר
וגם אני ואמא שלי רבנו הרבה ואז הפסיכולוגית הציעה שמנסה לעשות דברים ביחד נגיד נראה סרט או סדרה ומאז אני ואמא שלי ממש התקרבנו
וגם היא עזרה לי לריב פחות עם אח שלי
ונתנה שיטה שבעזרתה אני יכולה להירדם בלילה יותר בקלות כי הציקו לי המחשבות
אבל בעיקר היא הקשיבה לי וידעתי שלא משנה מה אני אומרת לה היא לא תשפוט אותי ולא תחליט במקומי אלא רק תקשיב למה שיש לי לומר

שואל השאלה:
^^תודה ממש!❤ ואני מאוד שמחה שזה עוזר לך, אני גם רוצה פסיכולוג אבל צריכה להוכיח לאמא שלי איכשהו שזה לטובה ולא לרעה. שוב, אין לכם מושג כמה זה עוזר לי, תודה רבה :) 3>

שואל השאלה:
^^אני שמחה שזה ככה, תודה❤ :)

זה פשוט שיש למי לפרוק בלי להתבייש ואפשר להיפתח ולא באמת היה לי אכפת בפני מי זה כי גם אם ישפטו אותי פשוט דיברתי אליה כמו שדיברתי אל עצמי בראש רק שהוצאתי הכל

רוב הזמן פשוט אני דיברתי והיא יותר שתקה ואיכשהו זה היה עדיף

שואל השאלה:
נחמד ממש :) אבל מבחינת התהליך, ודברים שאומרים ועושים שם, איך זה עוזר? זה יותר לאן שאני מכוונת לדעת

איך ביקשתם פסיכולוג מההורים? אני בכלל לא פתוחה אליהם ומדברת איתם על דברים כאלה אבל אני חושבת שאני ממש צריכה..

אצלי זה שהם תפסו אותי באמצע התקף חרדה ושיתפתי אותם והם החליטו לשלוח אותי לפסיכולוגית.. בהסכמתי כמובן

שואל השאלה:
^^היי אז גם לי היה קשה לספר להם, אבל בסוף עשיתי את זה :) זה לא היה קל אבל זה אפשרי חחח ;) אני גם הייתי במצב שלא ידעתי איך לספר, בגלל זה אני אומרת לך שזה אפשרי, ושיהיה טוב :) אמנם לי עוד לא הסכימו ואני עדיין מנסה לשכנע (והשאלה הזאת היא חלק מזה), אבל אני מאמינה שזה יקרה. הדרך שלי לספר גם לא הייתה הכי טובה לדעתי, כי אני פשוט רמזתי. הייתי רומזת לאמא שלי במהלך תקופה כלשהי איזה פעמיים שלוש שאני רוצה פסיכולוג בכך שהייתי אומרת לה "אני חושבת שאני רוצה לדבר עם מישהו שמבין בזה.." כאשר היה עולה הנושא של כל אותם קשיים ודברים שאני עוברת שהובילו אותי לרצות בזה. זאת אופציה, אבל זה לא כזה טוב לדעתי. יש עוד דרכים לספר. את יכולה להושיב אותם לשיחה ככה שידעו שזה משהו חשוב ורציני, ולדבר איתם, כאשר זה רק אתם באותו החדר, על כל מה שאת מרגישה. קודם תשתפי מה את מרגישה, ואז תבקשי ותגידי שאת רוצה פסיכולוג, כדי שיבינו למה ומאיפה זה בא, אחרת אני לא יודעת אם יסכימו לך, וגם כדי שיהיו אולי קצת יותר פתוחים לרעיון הזה. את יכולה גם לכתוב להם בכתב ולשלוח למשל בווצאפ, את כל מה שאת מרגישה ושאת רוצה פסיכולוג (או לפחות רק חלק, וההמשך פנים מול פנים), למרות שזאת דרך לא מומלצת אבל משתפת אותה כי יכול להיות מאוד קשה לדבר על זה בקול עם אחרים ולשתף ולבקש את זה. כך או כך, כל דרך קשה בדרך שלה, ובכל דרך יכול להיות מאוד מפתיע עבורם וללא הבנה של מאיפה זה בא, אבל חשוב לעשות את זה. כי הם יבינו בסופו של דבר, גם אם יקח זמן, כי זה באמת אולי לא משהו פשוט שמבינים בשנייה, וגם זה חשוב כי זה מגיע לך, ואם זה מה שאת מרגישה, רוצה וצריכה, את צריכה לשתף אותם בזה ולבקש מהם כי את לא צריכה לעבור את זה לבד, ואת לא צריכה להסתיר את כל זה. כן אני יודעת, זה קשה. וכן, אלו רק מילים מה שאני כותבת פה, ומעשים.. - זה כבר משהו שונה. אבל שוב, זה אפשרי, וזה טוב, כי ככה את גם תשני את חוסר הפתיחות הזאת אולי, ותהיי יותר פתוחה איתם, הם צריכים גם לדעת את זה גם אם את מרגישה שזה סתם דוגמא יעמיס עליהם, זה לא ככה, את הבת שלהם והם צריכים לדאוג לך, ואת לא צריכה לעבור את זה לבד או לשמור הכל בתוכך, באמת שלא! זה מגיע לך, אז תעשי את הצעד האמיץ הזה גם אם את מפחדת ממה יהיה אחרי זה, את מי שאת וככה יאהבו אותך, זה לא ישנה את זה. וזה מגיע לך, אז גם אם למשל יקח קצת זמן והרבה שכנוע ודיבורים, זה יהיה שווה את זה, חשוב לא להתייאש ולהאמין בזה, ולהבין שזה מגיע לך! אני יכולה גם להגיד לך, כמו שאמרתי, ההורים שלי עדיין לא מסכימים, אבל אני ממשיכה לנסות ולא מוותרת, וצעד אחרי צעד זה יקרה, ואני משכנעת אותם. למשל הם אפילו לא הסכימו לי לדבר עם היועצת של בית הספר אפילו, ולאחר שיחה אתמול עם אמא שלי פתאום היא הסכימה (צעד ראשון או לא ראשון חחח אין לי מושג). למה? כי שיתפתי אותה למה אני רוצה את זה כל כך, איך זה יכול לעזור לי, כמה אני צריכה לצאת מהמקום הזה שאני נמצאת בו עכשיו, ושאיך אין דרך אחרת לפתור את זה, דיבורים איתה לא יעזרו כי היא לא הייתה שם, באותו המקום כמוני. ולדוגמא השאלה הזאת, אני אראה לה אותה והיא תבין כמה פסיכולוגים עוזרים, ושגם אני צריכה וזה יהיה טוב, ולא לרעה, שזה לא סתם שטויות. יש עוד הרבה דברים, אם תרצי עוד להתייעץ אשמח לעזור כמה שאוכל אם רק תגידי שבא לך :) ויכול להיות שאצלך זה לא יהיה כזה קשה, אולי זה ילך בקלות, ואולי לא, אבל מה שחשוב זה זה שזה מגיע לך ואם לא תוותרי את תוכלי להשיג את זה בסוף, רק תדעי את זה ואל תתייאשי, שוב, זה אפשרי! אז שיהיה המון בהצלחה, ומאמינה שבעתיד את תהיי מאלו שיענו על השאלה הזו ולא להפך ;) בהצלחה, את יכולה ואת תצליחי!❤

^ולפי מה קבעת שהוא סיפר?

לא ..רק אם אתה מסכן את עצמך כמו נגיד אם מישהו יספר לפסיכולוג שהוא ניסה לפגוע בעצמו אז מין הסתם שהפסיכולוג יספר אתזה להורים
אבל אסור לו לספר את הבעיות הרגשיות שאתם מדברים עליהם

לפסיכולוגים אסור לספר כלום להןרים, חוץ מחשש לפגיעה עצמית (התאבדות..) , הם כמו רופאים- יש להם חיסיון רפואי

עזרו לי לשים לב לדפוסי חשיבה שלי והרגלים שלא שמתי לב אליהם, עזרו לי להתבונן בחיים שלי אחרת ולהבין שלמרות שנראה לי שאני בוחרת אורח חיים מסויים שטוב לי זה לא בדיוק המצב וזו גם לא ממש בחירה ועזרו לי לפרק ולהעמיק במה משפיע עלי לבחור ככה ולהתמודד עם להתנסות בדברים חדשים ונכונים לי יותר. בכללי ללוות את עצמי בלהכיר את עצמי יותר ולהצליח להתקרב לאנשים. אלה מיומנויות מורכבות ומסובכות מאוד ואני מאוד מעריכה את הפסיכולוגיות שלי על זה, לא מבינה בכלל אנשים שאומרים שזה כמו לדבר עם חברה טובה.

שואל השאלה:
אוקיי תודה רבה לך :)
ושוב, לכולם! :)