6 תשובות
את סבבה רצח
ומבינה אותך לגמרי כי אני ואחותי באותם גילאים ורבות על אותם דברים וכשההורים מנסים להכנס בנינו ולהגן אנחנו פשוט אומרות להם שזה בנינו ושלא צריך לעשות עניין משפחתי מזה
TMQ
זה הגיוני מאוד
יש לך עמוד שדרה משל עצמך, את כבר נערה בוגרת ואת יכולה להתמודד בוויכוחים או ריבים לבדך
גם אבא שלי ככה כשאני רבה עם אמא שלי, וזה מרתיח אותה
ואת יכולה להגיד לה במילים הכי מובנות שיש, "אמא לא להתערב בבקשה במה שהולך ביני לבינה, אני מסוגלת להסתדר לבד". רק ככה מבינים, אין איך להגיד את זה בעדינות לדעתי
שואל השאלה:
הקטע זה שתמיד שזה קורה אני מתקפלת ושותקת במקום להגיד משהו על זה כי אני ממש לא מרגישה בנוח להעביר על אמא שלי ביקורת וגם בסופו של דבר זה כן עוזר לי "לנצח" בוויכוח למרות שאני יודעת שזה לא בסדר להתחמק מההשלכות..

אוף אני פשוט מתעצבנת על עצמי שאין לי את העמוד שדרה בשביל להגיד משהו..
אנונימית
תחשבי על זה
אם תשתפי אותה מה את מרגישה כל הצדדים בסיפור יהיו מאושרים
אחותך לא תכעס על זה שאת מקבלת יחס מיוחד
את אולי תמצאי דרך להתמודד עם אחותך בריבים, את תתמודדי עם זה לבד ותמצאי דרך לגמור את הריב בהתפייסות ובסוף טוב
את גם אולי תימנעי מלעצבן את אחותך ולריב איתה
ולדעתי לשתף משהו רציני עם אמא זה גורם לקשר להיות יותר חזק, היא תרגיש שאת מרגישה איתה בנוח לספר לה מה את באמת מרגישה גם אם זה להעביר "ביקורת" עליה
ולסיכום זה יהיה חלק מאוד חשוב בהתמודדות שלך לבד בריבים
אני מבינה את התחושות האלה
אין לי עצה חכמה בנוגע לאמא
אבל לגבי אחותך, הלוואי שהייתה לי אחות גדולה, ואני יודעת שזה לא במקום להגיד במיוחד שאת אומרת שאין בינכן קשר טוב, אבל תדפקי לה בדלת, תרגיעי אותה שאת רק רוצה לדבר, ותדברי מהלב, גם אם את צריכה להניח את האגו שלך בצד
יאא גם אצלי זה ככה ואני לא מרגישה נעים שאמא שלי מגנה עלי ואחותי סובלת מזה הכי הרבה