האם בן אדם רב אמפטיה, שמתנהג בצורה טובה בגלל שיש לו מצפון חזק באמת בן אדם טוב? והאם פסיכופת שמתנהג בצורה רעה באמת רע?

שואל השאלה:
הרי לאחד יש מדריך שמכוון אותו מה טוב ומה לא ולשני אין.

יש כמה דברים נכונים במה שאמרת. פסיכופתים הם אנשים שנולדו עם אמיגדלה (שזו חתיכה במוח שאחראית על אמפתיה -הרגשת האחר- חרטה וחשקים) קטנה יותר ב-18% משאר האוכלוסייה, לכן יש כאלה שיודעים להבדיל בין טוב לרע אבל בלי שום קשר לרגש, לכן יש להן בחירה לעשות רע או טוב, אבל מתוך חשש להשלכות - אלו בדרך כלל פסיכופתים שחוו ילדות חמה, אוהבת ותומכת.
הסוג השני, לעומת זאת, לא ממש מבין למה לא להיות אימפולסיבי ולעשות את מה שיעשה לו הכי טוב, לא משנה אם זה על חשבון האחר. לפעמים זה אפילו על חשבון עצמם, רק שבעיניהם מדובר בטווח זמן ארוך מאוד.

אחרי שהסברתי, אני אענה לך:
פסיכופתים הם בדרך כלל רגישים ואינטלגנטים, לכן הם מבינים שעליהם להעמיד פני אדם מקסים, מלא אמפתיה שעשוי מלב זהב. לכן תמיד צריך להיזהר.

האדם הוא מכלול תכונותיו.
אם יש לאדם תכונה של אמפתיה, היא חלק מעצמיותו, ואז הוא אכן אדם טוב. בקשר לפסיכופת זה שונה טיפה..