כבר כל ערב אני מרגישה רגשות אשם ורצון לבכות ואין לי מושג ממה

שואל השאלה:
באמת שאין לי מושג אני באמצע הרחוב בדרך לפארק עם יברה שלי ויש לי דמעות בעיינים

שואל השאלה:
ניסיתי לשתף את זה עם אמא שלי והחברה הכי טובה שלי והן סןג של מתעלמות

שואל השאלה:
לפי מה שידוע לי לא עברתי שום טראומה

שואל השאלה:
^^ יש מצב...

גם לי יש את זה לפעמים זה נראלי דיכאון פשוט

שואל השאלה:
אני בת 12 לא באלי דיכאון עכשיו...
כדיי לי ללכת לאבחון בגלל זה?

אני לא יודע, לי יש את זה בערך פעם בשבוע אז אני מסתדר אבל אם את אומרת שיש לך את זה כל יום אז הייתי נראלי הולך לאבחון תלוי אם זה ממש מפריע לך

היי אנונימית יקרה,

שומעת שאת מרגישה כל כך לבד בהתמודדות, כאילו אף אחד לא באמת מבין אותך... כמה מייאש זה יכול להיות... יקרה, גם אם באופן ווירטואלי, את לא לבד עכשיו..

נשמע שאולי יש תחושה שמדכדכת אותך, ויוצרת אצלך תסכול... לא יכולה לדמיין, כמה מותשת את מהחיפוש אחרי מהו הדבר שגורם לך לתחושות האלו...

יקרה אולי תנסי לכתוב לאמא שלך את מה שאת מרגישה שעובר אלייך, אולי בכתב זה יעזור? אני מקווה שזה בסדר שאני גם רושמת לך פודקאסט שאולי יעניק לך טיפה של שלווה: https://sahar.org.il/podcasts-preview/
ואני גם רוצה לשתף אותך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין כל יום. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.

בואי.. מחכים לך עוד הערב או כשיעלה הצורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר