7 תשובות
היי אם אתם צריכים עזרה עם עבודה כלשהי במתמטיקה אני כאן!! תפנו אליי בפרטי 3>
יהיה בסדר,
יש עוד הרבה תלמידים כמוך.
את לא היחידה שמרגישה ככה.
אבל עכשיו ברצינות,
סך הכל חופשה של חודשיים, מה זה משנה עכשיו משנים קודמות או הבאות? באמת.
וחוץ מזה, את יכולה להיות רגועה כי כרגע זה לא בטוח שאנחנו חוזרים לבית הספר בספטמבר, נראה מה יהיה.
את צריכה לדעת להתמודד עם הפחדים שלך ועם החרדות שלך, לא לברוח מהם
יש עוד הרבה תלמידים כמוך.
את לא היחידה שמרגישה ככה.
אבל עכשיו ברצינות,
סך הכל חופשה של חודשיים, מה זה משנה עכשיו משנים קודמות או הבאות? באמת.
וחוץ מזה, את יכולה להיות רגועה כי כרגע זה לא בטוח שאנחנו חוזרים לבית הספר בספטמבר, נראה מה יהיה.
את צריכה לדעת להתמודד עם הפחדים שלך ועם החרדות שלך, לא לברוח מהם
וחוץ מזה,
אם את רוצה סיוע בעבודות הקיץ אשמח לעזור :)
אם את רוצה סיוע בעבודות הקיץ אשמח לעזור :)
כדאי לך לסלק את המחשבה מהראש שכל היקום ואישתו מתייחס *אליך* ואכפת לו רק ממך.
אז הסתפרת, so what? מה יש להציק לך בזה?
הסתפרת כי זה משהו שרצית, מה אכפת לאחרים מה יש לך על הראש?
קח הכל בפרופורציה ותבין שאלפי תלמידים חוזרים לשגרה, לבית ספר... אתה אחד מהם.
תנסה לראות את הפן החיובי בכל העניין ולא להתפקס על הדברים השליליים והלא רצויים, זה סתם יכניס אותך לסטרס מיותר שלא יעשה לך טוב על הנפש.
אז הסתפרת, so what? מה יש להציק לך בזה?
הסתפרת כי זה משהו שרצית, מה אכפת לאחרים מה יש לך על הראש?
קח הכל בפרופורציה ותבין שאלפי תלמידים חוזרים לשגרה, לבית ספר... אתה אחד מהם.
תנסה לראות את הפן החיובי בכל העניין ולא להתפקס על הדברים השליליים והלא רצויים, זה סתם יכניס אותך לסטרס מיותר שלא יעשה לך טוב על הנפש.
כנל. צבעתי את השיער, עשיתי אנדר קאט, שיניתי את הפרונאונס מ she/her ל they/she, עשיתי קצת פירסינג. אני השתנתי ככ שזה ברצינות מפחיד אותי לחזור לשם. אני ככ שונאת את האווירה שם. כי תמיד מתי שמישהו משנה את הלשון פניה הם אומרים שזה בשביל תשומת לב. ואני לא רוצה שזה יהיה הרושם שהם יקבלו עליי. הולכים לקרוא לי סנטר ככ הרבה עכשיו, יותר מלפני. אני באמת מפחדת. והמחנכת שלי המכונה 'המכשפה שוש גילתה על הצלקות שלי וזה הולך להיות ככ סיוט כי היא גם היועצת ואני גם הפסקתי כבר וזה רק* צלקות ישנות. אני פשוט שונאת את זה
אנונימית
שואל השאלה:
לאלינור .ז. אמ אתה* והיחיד.ים* וכע הלשון פנייה שלי זה אתה/אתם.
אבל תודה, זה שונה משנים קודמות כי ביסודי הייתי בארון, למשך שלוש שנים (מכיתה ד), והחופש הזה הרגשתי שחרור ענק, בכל חופש שהיה לי ביסודי אז פשוט סתם הייתי בבית או שהייתי במן קייטנה של בית ספר לשבועיים ואז סתם רבצתי בבית חח, עכשיו אני הייתי הרבה פחוצ בבית, סוף סוף יש לי חברים והסתובבתי איתם מלא, נפגשתי עם חברה שאנחנו מדברים באינטרנט כבר מעל לשנה, וסוף סוך נפגשנו שבוע שעבר והיה מדהים וכן, והחופש? השתניתי, אני יודע שזה רק חופשה של חודשיים, ומה כבר יכול להשתנות בחודשיים, אבל השתניתי והרבה, לטובה בעיקר אבל יש גם כמה דברים שלרעה.
ועכשיו כשחוזרים לבית ספר אני מפחד, אני מפחד שאני אחזור שוב לבכות כל לילה עד שאני נרדם, אני מפחד שיתחילו לשאול אותי שאלות (כי ממש בסוך השנה של כיתה ז יצאתי מהארון כביסקסואל), אני מפחד לחזור כי אני לא אוהב את הכיתה שלי ופעם אחת שהיינו אמורים כולם להיפגש הייתי בדרך לשם וחטפתי התקף חרדה בכניסה, עוד לא ראיתי אותם אפילו, אז מה יקרה כשנחזור?
אני מפחדים שאני אחזור להרגלים רעים שהיו לי (בקושי לשתות מים, לא לאכול בבית ספר כי אני מרגיש רע, לצבוט את עצמי ממש חזק עד שאני רואה אדום ביד) אני לא רוצה לחזור, לא היה לי טוב שם, ועכשיו בחופש היה לי טוב, ועכשיו הכל יהרס מחדש.
לאלינור .ז. אמ אתה* והיחיד.ים* וכע הלשון פנייה שלי זה אתה/אתם.
אבל תודה, זה שונה משנים קודמות כי ביסודי הייתי בארון, למשך שלוש שנים (מכיתה ד), והחופש הזה הרגשתי שחרור ענק, בכל חופש שהיה לי ביסודי אז פשוט סתם הייתי בבית או שהייתי במן קייטנה של בית ספר לשבועיים ואז סתם רבצתי בבית חח, עכשיו אני הייתי הרבה פחוצ בבית, סוף סוף יש לי חברים והסתובבתי איתם מלא, נפגשתי עם חברה שאנחנו מדברים באינטרנט כבר מעל לשנה, וסוף סוך נפגשנו שבוע שעבר והיה מדהים וכן, והחופש? השתניתי, אני יודע שזה רק חופשה של חודשיים, ומה כבר יכול להשתנות בחודשיים, אבל השתניתי והרבה, לטובה בעיקר אבל יש גם כמה דברים שלרעה.
ועכשיו כשחוזרים לבית ספר אני מפחד, אני מפחד שאני אחזור שוב לבכות כל לילה עד שאני נרדם, אני מפחד שיתחילו לשאול אותי שאלות (כי ממש בסוך השנה של כיתה ז יצאתי מהארון כביסקסואל), אני מפחד לחזור כי אני לא אוהב את הכיתה שלי ופעם אחת שהיינו אמורים כולם להיפגש הייתי בדרך לשם וחטפתי התקף חרדה בכניסה, עוד לא ראיתי אותם אפילו, אז מה יקרה כשנחזור?
אני מפחדים שאני אחזור להרגלים רעים שהיו לי (בקושי לשתות מים, לא לאכול בבית ספר כי אני מרגיש רע, לצבוט את עצמי ממש חזק עד שאני רואה אדום ביד) אני לא רוצה לחזור, לא היה לי טוב שם, ועכשיו בחופש היה לי טוב, ועכשיו הכל יהרס מחדש.
אנונימית
היי,
נשמע שבתקופה האחרונה עשית המון צעדים אמיצים, יצאת מהארון, נתת אמון באנשים, הכרת חברים חדשים שטוב לך איתם. העזת ונתת לעצמך להיות אתה. אולי אתם חוששים שאחרי התקופה הזו שבה הייתם חופשיים פתאום תצטרכו לחזור לסוג של כלוב... למקום שבו לא תוכל להיות מי שאתה.
מתארת לעצמי שלא היה פשוט עבורכם לצאת מהארון, עכשיו כשאתם חוזרים לבית הספר זה ודאי מפחיד לחשוב שאולי לא יקבלו אתכם, או שישאלו שאלות לא במקום... אני שומעת כמה אתה מרגיש לא שייך ולא בטוח כשאתה בסביבת התלמידים בבית הספר...
אולי זה מרגיש כל כך בלתי נסבל שאתם לא יודעים איך להתמודד עם תחושת חוסר האונים שעוטפת אתכם בכל פעם שאתם שם. יכולה רק לדמיין לעצמי כמה החרדה שלך עולה ככל שסוף החופש מתקרב...
יקר, אני לא יודעת אם שיתפת את החברים שלך בתחושות שלך, אם לא, אולי כדאי לספר להם איך אתה מרגיש, אולי התמיכה שלהם תוכל להקל עליך. בנוסף אליהם, אני רוצה להציע לכם לפנות לאחת מהעמותות שתומכת בלהט"ב, יש למשל את עמותת איגי שמפעילה קבוצות נוער, קבוצה כזו יכולה להיות מקום להכיר בו חברים חדשים, לקבל תמיכה מהמדריכים ולהרגיש שתמיד יש לכם מקום. בנוסף, בכל הערים הגדולות יש מרכזים ללהט"בים, מקומות מכילים שיכולים לסייע ולהיות עבורך עוגן. אם תרצה, אתה מוזמן להסתכל ברשימה כאן: https://sahar.org.il/%d7%92%d7%90%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/
אני רוצה להזמין אתכם, כשתרגישו צורך, להתחבר לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ולדבר איתנו שם. מדובר בצ'אט מכיל ואנונימי לחלוטין שנפתח כל ערב (לא כולל שישי). בצ'אט נהיה שם בשבילך, נקשיב מכל הלב ואולי, אם תרצה, נוכל לנסות לחשוב ביחד מה אפשר לעשות כדי להקל עליך. אני מצרפת את הלינק לאתר בתחתית התגובה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
לסיום, אני רוצה להקדיש לכם שיר, מקווה שתאהבו:
https://www.youtube.com/watch?v=jcsyhefvqbq
שלך,
מתנדבת סה"ר.
נשמע שבתקופה האחרונה עשית המון צעדים אמיצים, יצאת מהארון, נתת אמון באנשים, הכרת חברים חדשים שטוב לך איתם. העזת ונתת לעצמך להיות אתה. אולי אתם חוששים שאחרי התקופה הזו שבה הייתם חופשיים פתאום תצטרכו לחזור לסוג של כלוב... למקום שבו לא תוכל להיות מי שאתה.
מתארת לעצמי שלא היה פשוט עבורכם לצאת מהארון, עכשיו כשאתם חוזרים לבית הספר זה ודאי מפחיד לחשוב שאולי לא יקבלו אתכם, או שישאלו שאלות לא במקום... אני שומעת כמה אתה מרגיש לא שייך ולא בטוח כשאתה בסביבת התלמידים בבית הספר...
אולי זה מרגיש כל כך בלתי נסבל שאתם לא יודעים איך להתמודד עם תחושת חוסר האונים שעוטפת אתכם בכל פעם שאתם שם. יכולה רק לדמיין לעצמי כמה החרדה שלך עולה ככל שסוף החופש מתקרב...
יקר, אני לא יודעת אם שיתפת את החברים שלך בתחושות שלך, אם לא, אולי כדאי לספר להם איך אתה מרגיש, אולי התמיכה שלהם תוכל להקל עליך. בנוסף אליהם, אני רוצה להציע לכם לפנות לאחת מהעמותות שתומכת בלהט"ב, יש למשל את עמותת איגי שמפעילה קבוצות נוער, קבוצה כזו יכולה להיות מקום להכיר בו חברים חדשים, לקבל תמיכה מהמדריכים ולהרגיש שתמיד יש לכם מקום. בנוסף, בכל הערים הגדולות יש מרכזים ללהט"בים, מקומות מכילים שיכולים לסייע ולהיות עבורך עוגן. אם תרצה, אתה מוזמן להסתכל ברשימה כאן: https://sahar.org.il/%d7%92%d7%90%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/
אני רוצה להזמין אתכם, כשתרגישו צורך, להתחבר לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ולדבר איתנו שם. מדובר בצ'אט מכיל ואנונימי לחלוטין שנפתח כל ערב (לא כולל שישי). בצ'אט נהיה שם בשבילך, נקשיב מכל הלב ואולי, אם תרצה, נוכל לנסות לחשוב ביחד מה אפשר לעשות כדי להקל עליך. אני מצרפת את הלינק לאתר בתחתית התגובה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
לסיום, אני רוצה להקדיש לכם שיר, מקווה שתאהבו:
https://www.youtube.com/watch?v=jcsyhefvqbq
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: