איך להפסיק להיות עצלנית ולהתחיל לכתוב יותר? המצב שלי לא טוב בכלל

שואל השאלה:
לא יודעת למי אני מחכה ואני יודעת שהמצב שלי לא טוב בגלל זה אני מחפשת עזרה.
כאילו למה ענית אם אף אחד לא יכול לעזור לי

שואל השאלה:
לא יודעת. אני באמת לא יודעת וזה מה שמתסכל אותי, כי בדרך כלל אני מודעת לבעיות שלי.
חשבתי שזה פרפקציוניזם או חוסר בטחון, אבל איך זה הגיוני אם אף אחד לא אמור לקרוא את הסיפור בינתיים?
הסיפור עצמו חשוב לי ואני כותבת כל בוקר שניים-ארבעה עמודים, לפעמים גם בערב.
אני די התקדמתי איתו אבל אני לא מספיק אובססיבית וזה גורם לי להרגיש רע.

שואל השאלה:
וואו לפעמים יש רצון אבל לא מצליחים. זה לא קרה לכם אף פעם? אם לא היה לי רצון באמת שלא הייתי מרגישה מתוסכלת בגלל זה.

כשאני באמת לא רוצה לעשות משהו אני לא עושה אותו וזהו ואני לא מרגישה רע בכלל
פה אני מנסה להכריח את עצמי כל הזמן

שואל השאלה:
אז הפתרון הוא פשוט להפסיק לקרוא לעצמי עצלנית ולהפסיק להשוות את עצמי לאחרים?

שואל השאלה:
אני ממש לא מתמסכנת מצטערת שאני צריכה עזרה קטנה כדי להבין מה הבעיה....
את מתכוונת להכריח את עצמי?

שואל השאלה:
זו לא התמסכנות ואם אין לך דרך טובה לעזור אז פשוט אל תעני וזהו.
דרך אגב אני מכריחה את עצמי וזה לא באמת עוזר לי.
מצטערת שבא לי גם ליהנות כשאני כותבת.

ביטחון עצמי נמוך.