חוזרת בעוד פחות משבועיים ללימודים ואני מתחילה להישאב לדאון..

זה תמיד קורה לא משנה באיזו כיתה
אני עולה לכיתה י' ובכל שנה זה קרה לי שנכנסתי ללחץ של מה יהיה ואם אני לא אצליח ואם אני לא אתחבר אבל בסוף זה לא באמת ככה
מה שקורה אצלי זה שאני שונאת שינויים והם מפחידים אותי אבל מתרגלת יחסית מהר לדברים אז אני התרגלתי לחופש ועכשיו השינוי הוא שחוזרים לבית ספר, שנה חדשה כיתה חדשה ילדים חדשים וזה מלחיץ קצת ומותר לחשוש אבל גם לזכור שהכל בסדר ושהרוב בטח גם מרגישים אותו דבר ואז בסוף אני מגיעה והשד לא ככ נורא
מה שאני רוצה להגיד זה שמותר לך להטיל קצת ספק ולחשוש אבל תיזכרי שהכל בפרופורציות ושבסוף הכל בסדר

שואל השאלה:
זה לא לחץ וחשש.. זה דאון שאני חוזרת להיות מכונה בלימודים וחרא
ושיעורי בית ומורים שמתעצבנים עליי
אין לי כוח

גם אני שמעי.. אני בתקופה קשה וגם ככה מפחדת שהמורה תשים לב ושלא אצליח להיות מרוכזת שוב..ואהיה פשוט עצובה.. וכמובן הלחץ של הלימודים פשוט בא לי שהאדמה תבלע אותי

קודם כל גם אני עולה לכיתה י'ב וההפך זה ממש עצוב כי לא באלי להיפרד מהבית ספר אז כרגע אני רק מתרגשת לחזור כבר