אין לי עם מי להתייעץ אז אני ממש אשמח לעזרתכם,שאלה קטנה

לכי על זה אם זה מה שיגרום לך להיות ביותר נוח.
מה שיש לך בגוף זה לא עיניין של אף אחד כי זה הגוף שלך.
אם הייתה לי ילדה כזאת בכיתה , שוב , זה לא עינייני וכמובן שלא הייתי שופטת.
אנשים כן יראו את זה וכנראה ישיגו דעות לגבי זה וינחשו בראש שלהם דברים אבל זה לא עיניינם, ואף אחד אין זכות ולא יכול לומר לך שאסור לך להראות אותם כשאת לובשת חולצות קצרות, כי זה הגוף שלך :)

וואי אני באותה התלבטות.
נראלי אני אפסיק להסתיר. בסופו של דבר זה חלק ממני..
נכון, בהתחלה ישאלו וזה, אבל אחכ יתרגלו.
אין סיבה שאני אחביא ואתבייש.. כולם עוברים תקופות קשות בחיים פשוט לא על כולם רואים את זה אחכ;)
ואגב, אני ממש מעריכה אנשים שלא מסתירים את זה.
כאילו ברמה שראיתי מישהי ברחוב עם צלקות וכמעט הלכתי להגיד לה שאני מקנאה בה ושהלוואי שהיה לי את האומץ שלה חח אני הזויה אני יודעת

גם לי יש צלקות מפגיעה עצמית, ואני הולכת עם קצר. בזמן הפגיעה הייתי הולכת עם ארוך לכן לא ראו אותן כשהן היו חדשות. עכשיו אני אחרי שעברו שנים טובות והצלקות הגלידו ואני הולכת עם קצר למרות שרואים אותן בבירור. ויש הרבה.
מי שישאל אתן לא חייבות גם לענות, זה שלכן נטו.
לא אשכח איך מישהו שאל אותי מה זה הצלקות האלה והתעלמתי, הוא לא שחרר אז עניתי לו פשוט מאוד, אל תדחוף את האף שלך בעניינים שלא שלך כי בסוף ישברו לך אותו. ומאז לא שמעתי ממנו מילה.
פגיעה עצמית לא עוזרת בכלום, את יוצאת רק עם עוד צלקות.
מקווה שתמצאו שיטה אחרת לשחרר לחץ, כאב או עצבים. אתן צריכות להודות לגוף שלכן במקום להשחית אותו, וזה ישפיע גם על המצב הנפשי. מניסיון.