למי שהיה או יש לו הפרעות אכילה כנסו

שמו לב שאני בקושי אוכלת ולקחו אותי לפסיכולוג

ההורים שלי לא גילו את זה,
אני גרה לבד עם אבא שלי כי אמא לא בתמונה ממש,
הוא שם לב בכך שהוא עשה אחד ועוד אחד והבין שזה לא הגיוני שאני ארד בצורה כזאת באופן כזה,
למזלי הוא הבין ומקבל, והוא באמת אבא מדהים בין אם יש לי את הבעיות שלי איתו או לא הוא הכיל את זה ולא לחץ עלי,
עדיין אני מתמודדת עם זה וזה בא והולך,
לא קיבלתי טיפול כי מאד קשה לי עם זה וזה מפחיד למרות שהוא ניסה אבל הוא פחד כנראה שזה ישבור אותי,
ומאז פשוט העדפתי שלא לדבר על זה בכלל,
אני מנסה אבל זה קשה.

המטפלת שלי אמרה לו
לא שזה ממש היה לו אכפת

הם גרמו את זה הם עודדו את זה גם כי הייתי שמן והרזיתי קיצונית עד אנורקסיה הם פשוט ממשיכים להעיר ולעודד עד עצם היום הזה

הם שמו לב שאוכל מתחיל להעלם בבית אבל שנים לא דיברנו על זה ואז הם גילו בארון שלי מלא עטיפות וקופסאות של דברים שהייתי אוכלת ומסתירה ואז סיפרתי להם מה קורה ואיבחנו לי הפרעת אכילה

הם שמו לב שירדתי ושאני לא אוכלת איתם אף פעם ואמרתי לאמא שלי שאני לא מרגישה טוב (כל הזמן היו לי סחרחורות) ואז הם קבעו לי תור לרופאה ומאז הכל התחיל עכשיו אני במרפאה להפרעות אכילה

שואל השאלה:
^כמה זמן לקח להם לקלוט את זה?

אני חושבת שלקח להם בסביבות הארבעה חמישה חודשים עד שהם באמת שמו לב שמשהו פה לא בסדר, הם התחילו לשאול אותי אפ אני בסדר וזה וכמובן שאמרתי להם שכן, אבל קיבלתי עזרה באמת אחרי שבעה חודשים בערך ואני בטיפול כבר עשרה חודשים

אני עדיין מסתירה ואף אחד לא גילה

אבל זה גם סוג של התחיל לפני שבוע וחצי אז