מישהו יכול להסביר לי את הטענה שאנחנו חיים בסימולציה

זה שטויות שהזויים שראו המטריקס והושפעו מזה יותר מדיי אומרים

אע אני אסביר בכללי כי פילוסופיה זה לא הצד החזק שלי
אמ היה איזה פילוסוף פעם שניסה להוכיח דברים והוא ניסה למצוא את זה בשיטה של "האם זה ודאי". כלומר, האם יש משהו שמגבה את מה שאני טוען שהוא אמיתי. הנקודה היא שהוא לא הצליח, כי הוא בעצם טוען שאנחנו לא יכולים לסמוך על חמשת החודשים שלנו, ובלי חמשת החושים לא ניתן לדעת שדברים ודאיים. הוא חא סומך עליהם כי הם לא תמיד עובדים כמו שצריך. בוא נגיד בראיה, יש את הנקודות האילו שאתה עייף שהם כאילו זוהרות וזזות כזה, שזאת תופעה שעל פיהה לא ניתן להגיד שבעיניים תמיד רואים דברים שקיימים, ככה היה גם עם שאר החושים. ואז הוא הגיע חמסקנה, שהדבר היחיד שהוא אשכרה יכול לדעתי שהוא ודאי, זה הוא עצמו, כמובן, לא הגוף שלא אלא התודעה שלו. "אני חושב משמע אני קיים"

תצפה בזה

שואל השאלה:
תודה כולם

התיאוריה הכי חזקה של האם אנחנו חיים בסימולציה מבוססת על קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה שלנו.
אתה מבין, בחמישים שנים האחרונות, אנחנו הצלחנו להגדיל את שטח החישוב שלנו פי איזה חמישים.
השאלה שהתיאוריה שואלת אותנו היא:
מה אם בשלב מסוים, תהיה לנו טכנולוגיה מספיק חזקה בשביל ליצור עותק מושלם או כמעט מושלם של היקום שלנו?
ואם זה אפשרי, מה אם הסימולציה שיצרנו בסופו של דבר תיצור גם היא סימולציה?
זאת אומרת שאם באמת נצליח ליצור סימולציה מושלמת של עצמנו, יהיה ממש קשה להבדיל בין הסימולציה למציאות.
גם כן שכנראה כל סימולציה תעשה עוד סימולציה.
מה שהופך את מציאת העולם המקורי להרבה יותר קשה.
סליחה יצא קצת ארוך חח