איזה סיבה יש לכם לחיות?

שעדיין לא מתתי

המשפחה שלי, אין דבר יותר חזק ממשפחה.

תהליכים בחיים שלא סיימתי עדיין, כמו להשיג עבודה מסויימת או להרזות יותר ...דברים שטוחים .

אמא שלי.

42

משפחה

אין סיבה למה שאני ימות פתאום או שאני לא קוראת נכון את השאלה

בשביל הדברים הקטנים
בדביל ההורים שלי ואח שלי
בשביל הצחוקים האלה שקורעים את הבטן

וואלה כבר נגמרו לי הסיבות

לראות אם כל המבוגרים שיקרו לי שהייתי קטן שאגדל להיות אדם מאושר

שיש עוד מלא אוכל שלא טעמתי,עוד מדינות שלא הייתי בהן,הכלב שלי,יבוא לי סקס טוב

שואל השאלה:
אין לי יותר צחוקים

ילדים, בעל

משפחה

בשביל החברה הזאת שמצחיקה אותנ

אני לא חיה בשביל אף אחד עדיף להיות חיה מאשר להיות קבורה באדמה תובנות של גיל 15!!

שואל השאלה:
נראה כיף מתחת לאדמה
קר שם לפחות לאומת פה

שואל השאלה:
איזה דכאונית יצאתי וואו אבל חם לי אחושרמוטה

אופטימיות

מלחמה עם אירן. אין מצב שאני מפספסת מלחמה היסטורית עם אירן שלא קרתה כבר 20 שנה אני חייה בשביל הרגע הזה.

אני לא רוצה פשוט להיות קיימת, אני רוצה לחיות את החיים. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אף פעם לא התאהבתי, אף פעם לא היה לי חבר, אף לא נשיקה ראשונה, אף פעם לא נהגתי, אף פעם לא טסתי, אני רוצה להיות שם בשביל ההורים שלי, החברים שלי, כולם כשהם צריכים אותי. אני לא יכולה פשוט לסיים את זה בבום. יש לי עוד מיליון ואחת סיבות למה אני לא רוצה לסיים את החיים שלי. אני רוצה להישאר אופטימית. יש לי עליות ומורדות, מדי פעם אני פסימית, אבל זה חלק מהחוויה. ואם זה יקרה, כמו לכולנו בסופו של דבר מן הסתם, שיהיה בסטייל, אם נגיד יודיעו לי שיש לי מחלה כלשהי חס חס וחלילה אני רוצה לעשות סרטון הקלטה כאני קבורה שם בפנים ודופקת בתוך הארון שיוציאו את הגופה שלי משם, זה יהיה מגניב(:

כדי להשיג משהו ששווה לי יותר מחיי

מןזיקה חדשה , אנשים חדשים שיכנסו לי מתישהו לחיים , אהבה שתהיה לי , ילדים שיהיו לי וחיים שיהיו לי .

שיין

הפחד מהמוות. מי יודע מה אחרי המוות ואין הבטחה שיהיה יותר טוב.

מלחמת אחים בעיקר, משבר האקלים ומלחמת עולם שלישית אם הולכים עד הסוף וגם תוכנית הגרעין האירנית חיסול היסטורי של מוחמד דף אחרי כל השנים ומלחמת לבנון שלישית וגם מוטציה של קורונה שלא עמידה לחיסון, מעניין מה ייקרה שעד עכשיו נשענו רק על החיסונים וזה יהיה כבר חסר משמעות. מלחמה רב זירתית/מלחמת התשה מבצע שומר החומות 2 ונשיא ארהב שיישנא את ישראל מעניין מה יהיה ההשלכות של זה, אני גם מחכה לרגע שהממשלה תיפול אני חושבת שזה יהיה אירוע ממש גדול ודרמתי ושואה שנייה בישראל כישלון היסטורי של המודיעין בישראל ופצצת אטום בתל אביב אין *סיוכי* שאני מפספסת את זה

me, myself and i

הפחד ממוות והשנאה שלי אליו, המשפחה שלי, זה שעד עכשיו כל חיי הייתי רק במסגרות(בית ספר)-אז לא הספקתי לעשות בערך כלום, כל הדברים שעוד לא ניסיתי, עוד לא הייתה לי אהבה, כל החלומות שיש לי, וכי אני פשוט מאוד אוהבת לחיות ואוהבת את העולם הזה

זה יהיה קצת ארוך אבל את לא חייבת לקרוא. (אזהרת טריגר!)
הייתי בטיול של משצים שהוא תשעה ימים. בקבוצה שלי היו ילדים שלא ממש אהבו אותי ומשום מה (עד היום אני לא יודעת למה) אחת מהחברות היחידות שלי בקבוצה הייתה בריב איתי. היה לי הרבה בעיות של דיכאון חרדה ניסיונות התאבדות ופגיעה עצמית. ואותה תקופה הייתה תקופה נורא לא טובה שלי מנטלית והרגשתי שכולם שונאים אותי ושאני תמיד לא הייתי מספיק ועוד הרבה. בטיול היה לי הרבה עליות ומורדות ובעיקר מורדות בגלל שכמו שאמרתי מקודם אלה שבקבוצה שלי לא אהבו אותי ותמיד היו נותנים לי גישה מגעילה כזאת. ואז היה רגע אחת שהיה לי משעמם ממש, וכמו שאמרתי אותה תקופה הייתה נורא קשה בשבילי. אז כל פעם שהיה לי משעמם הייתי פוגעת בעצמי. ניסיתי לדבר עם ילדה אחת כדי לא לעשות את זה והיא נתנה לי גישה מסריחה ממש אז הלכתי. ניסיתי לדבר עם קבוצה של ילדים והם פשוט התעלמו ממני אז הלכתי. הבן אדם היחיד שרציתי לדבר איתו הייתה ילדה אחת שהיא לא מהקבוצה שלי אבל היא איתה בבית ספר ובאותו טיול אני סיפרתילה על הצלקות שלי והיא סיפרה לי על שלה אבל לא מצאתי אותה אז ויתרתי. מצאתי סכין והלכתי ליער והבנתם את ההמשך. אחר כך חזרתי כדי שלא יחפשו אותי כומ פעם אחרת. וראיתי ילד אחד מהקבוצה שלי שישב לבד כזה אז הלכתי לדבר איתו ואז יצא שסיפרתי לו. ראיתי שהשיחה לא מתקדמת אז חזרתי ליער. אחרי כמה דקות חזרתי וראיתי את אותו ילד מדבר עם המורה של הקבוצה שלנו והוא הסתכל עליי. המורה בה אליי ואמר לי לבוא איתו לצד ובאותו רגע הבנתי אבל קיוויתי שלא. ואז הוא אמר לי "y\n תראי לי את הידיים שלך" באותו רגע רציתי למות. לא דיברתי איתם בכלל עד שיביאו את הילדה הזאת שאמרתי לכם מקודם שידעה עליי. מפה לשם מצאנו איך להוציא אותי משםץ עבד חלקית.
אני לא אאריך את זה יותר מידי אבל בזכות הילד הזה אני לא פגעתי בעצמי כבר חודש שבועיים ושש עשרה שעות. ביום רביעי הבא יש לנו טקס סיכה ואני הולכת לראות אותו שוב ואני ממש רוצה לספר לו על זה. הוא הציל אותי מעצמי ומגיע לו תודה.

בשביל עצמי
לחוות את החיים
לעשות מה שבא לי
לזרום
לא בשביל אף אחד רק בשביל עצמי והכלב שלי

מוזיקה, לחשוב על זה שאני אחייה הרבה זמן ושיש לי הזדמנויות לעשות כל כך הרבה דברים ושהכל חוויה אחת מטורפת. ובכללי כל מיני דברים קטנים שאני אוהבת כמו הכלבה שלי וחברים שלי ואפילו החדר שלי והשמיכה שלי