לבנים! מה עוצר אותכם לדבר עם בחורה או נערה בגיל ההתבגרות הפחדים, מחשבות אחרות או אחר ><?

ביישנות

זה קורה לי הרבה, כאשר אני רואה בחורה יפהפיה שמוצאת חן בעיניי,
אני קופא ולא מסוגל לגשת לאותה בחורה ולדבר איתה מהחשש של דחייה,
אם היא לא בעניין שלי, אז למה לנסות?
ואם בחור לא מודה בזה סימן שהוא לא גבר.

אני מאוד ביישן באופן אישי.. וזה עוצר אותי:/

אני ביישן, קורה לי שכשאני מסתכל על מישהי, היא מסתכלת גם ומרוב הבושה אני נבוך וישר מוריד את מבטי, אני לא מסוגל לדבר עם מישהי, וזה מבאס..

שואל השאלה:
אני מבינה, גם בנות חוות אותו פחד ובגלל זה הן מעדיפות להסתפק במשפט אחד
"אני לא מעוניינת" וזה מה שבעצם מוריד את הביטחון לבנים שהם לא מבינים שצריך
להתגבר, עם הקושי ופשוט לשכנע ולהגיד למה לא, לחתור ולשאול שרואים שהיא משקרת ואפילו
לא נותנת הזדמנות, זה לא מדחייה או מהרצון זה הפחד והביישנות..

לרוב אצלי זה רק ביישנות והפחד שאני לא אדע מה לומר לה!

מה שמפריע זה שיש בנות שחושבות שלבנים אין רגשות וזה ממש לא נכון.
אנחנו רגישים, ביישנים, אוהבים וכו', אך לעתים לא מראים זאת.
וכן אנחנו בוכים לפעמים, יש כאלה שיקחו את זה בתור הומו, ויש כאלה שלא. ולדעתי זה ממש לא מעניין אותי מה אחרים חושבים.
גם לגבי לגשת לבחורה, אני חושב שעם כל הכבוד לבחורה, היא גם צריכה לעשות משהו, ולעשות את הצעד הראשון של לגשת לבחור או לפתח שיחה, זה מראה עם ביטחון עצמי גבוה, ושהיא לא מפחדת מדחייה/ביישנית.