אוף וואי זה מבאס אותי ואין לי מה לעשות עם זה

בגיל 8 התחלתי להשמין וכל התמונות שלי מגיל 8 אני נראת נורא.
לבשתי בגדים שמשמינים אותי יותר ממה שאני, היה לי פוני מזעזע, משקפיים ורודות ומרובעות ופשוט נראתי נורא.
אני מסתכלת על התמונות שלי מפעם ובוכה בגלל שאני נזכרת איך שנאתי לצאת מהבית ואיך שנאתי את עצמי באותה תקופה ואיך כל הילדים בשכבה שלי צחקו עליי ואיזה תקופה נוראית זאת הייתה בשבילי.
ולעומת זאת שאני מסתכלת על אחיות שלי איך כולן היו ילדות כאלה יפות עם שיער מהמם ופרצוף חמוד והן פשוט היו מהממות.
זה מבאס אותי כי כשאני רואה תמונות שלי שאני קטנה אני לא נזכרת בדברים טובים אני נזכרת רק כמה שנאתי את עצמי כל כך כמה בכיתי כמה היה לי רע ולא בא לי
בא לי להיות כמו אחותי שכולם יגידו עליי איזה מתוקה היית ולא שיגידו עליי וואו איך השתנת או איך רזית בא לי לראות תמונות שלי מפעם ושיהיה לי חיוך על הפנים ולא לבכות כל פעם שאני רואה את עצמי ולא להיזכר בכל זה.
אני יודעת שגם לכם אין מה לעשות עם זה אבל בסדר