יש כאן כאלה שעברו בריונית בתיכון או חרדות? אם כן, איך לא נתתם לזה להשפיע על הבגריות והלימודים?

כן
אני מאובחנת עם חרדה חברתית
אני פשוט מתביעה את עצמי בלימודים במקום להתייחס לחרדה, זה מנגנון התמודדות שלי

מצטער לשמוע אני יודע שעברת דבר קשה, את יכולה לעבור בית ספר או מגמות, ובתכלס בתיכון לפי דעתי, לאף אחד לא היה זמן כדאי להציק לך

לי לימודים בעיקרון עוזר לחרדות.
זה עזר לחברה שלי עם דיכאון, וזה מסיח את הדעת.
תנסי פשוט לא להתייחס לילדים, הם באמת לא מעניינים, ואת צריכה לשים את הפס הכי גדול שאת יכולה, כי תחשבי שהציונים הם אלו שממשיכים איתך לעתיד, לא הבריונים המסריחים מהשכבה.

עברתי בריונות והצקות בכיתה ז, הדבר הזה פיתח לי חרדה חברתית שלא הייתה מורגשת יותר מידי בתקופת החטיבה בכיתה ח ו ט כי היו לי חברים אבל כן הרגשתי את זה פה ושם, כשעליתי לתיכון הרגשתי את זה חזק והחרדה התגברה מאוד למצב שאני מבריז משיעורים עם פעילויות חברתיות והרבה דברים אחרים. על הלימודים (ציונים) זה לא השפיע לפחות בכיתה י אבל נפשית זה מאוד השפיע ולא כיף לי בבית ספר ואני רק רוצה לחזור הביתה בכל יום שם.

מספיק שיהיו כמה חברים טובים בכיתה איתך וזה יורגש פחות, זה עדיין יהיה קיים אבל זה מורגש מאוד כשאין אף אחד ולהכיר אי אפשר בגלל זה

אני עולה ל יב ומאובחנת עם חרדת בחינות וחרדה חברתית ועוד כל מיני, ככה שלהעסיק את עצמי בלימודים או בחיי החברה לא עוזר לי.
אני עדיין מנסה למצוא דרך להתמודד עם לחצים ומצבי רוח, יש ימים יותר טובים ויש פחות
בסופו של דבר התקופה הזאת תעבור