6 תשובות
מצטערת לשמוע אבל זה ממש לא בגללך , את אפילו לא היית ממש בחיים אז . הכל בסדר ! את היית תינוקת עוד בתוך הבטן את לא יכולה לשלוט בכלום
זה לא סוג של בגללך. זה משהו שקרה ואין לך מה לעשות איתו - זו תקלה פיזיולוגית שלא הייתה אמורה לקרות בהריון תקין. אל תאשימי את עצמך
זו בכלל לא אשמתך. זה מה שהשם החליט
לול אני ספגתי את התאום שלי בתוך הרחם
אני לוקח את זה בתור תירוץ לפיצול אישיות שלי
אני לוקח את זה בתור תירוץ לפיצול אישיות שלי
הכל משמים
אני לא מבין למה ההורים סיפרו לך את זה?
אני לא מבין למה ההורים סיפרו לך את זה?
שלום אנונימית,
קורא את מה שאת מספרת ומבין לליבך, יכול לתאר לעצמי את הכאב שאת חשה מהאמת ששמעת מההורים, מהידיעה שהם איבדו בשלב כל כך מוקדם חיים של בן שלא מומשו, ואולי אפילו מתעוררות אצלך רגשות של אשמה מסויימת, למרות שכלל לא היתה לך שליטה על מה שאירע.
עם זאת את כותבת פה ומשתפת בכאב, ולכן רציתי להציע לך להמשיך ולשתף, ולפנות אלינו
לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).
אנחנו נהיה שם , נקשיב לך וננסה להקל.
שלך,
מתנדב סה"ר.
קורא את מה שאת מספרת ומבין לליבך, יכול לתאר לעצמי את הכאב שאת חשה מהאמת ששמעת מההורים, מהידיעה שהם איבדו בשלב כל כך מוקדם חיים של בן שלא מומשו, ואולי אפילו מתעוררות אצלך רגשות של אשמה מסויימת, למרות שכלל לא היתה לך שליטה על מה שאירע.
עם זאת את כותבת פה ומשתפת בכאב, ולכן רציתי להציע לך להמשיך ולשתף, ולפנות אלינו
לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).
אנחנו נהיה שם , נקשיב לך וננסה להקל.
שלך,
מתנדב סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: