אני לא בנויה לחיי חברה? (די ארוך)

תשתפי אותה מה עובר אלייך אם היא תתייחס לזה ברצינות ותקשיב אז תעריכי אותה ותנסי לשמור על הקשר אם לא אז תנסי לחשוב איך יראה החיים שלה בלעדיה

נישמע שאת בדיכאון...

כשבן אדם ניכנס למקום חשוך בתוכו, הוא נוטה לדחוף ולהדחיק כל דבר טוב שיש לו.
כגון משפחה
חברים
קריירה / לימודים
עבודה
תחביבים...
אחד אחד את דוחפת ומעלימה דברים מחייך כדי שהדיכאון ישאר.

אני לא חושבת שאת צריכה לנתק מימנה קשר. זה לא קשור אלייה.
את ניכנסת למקום חשוך, מקום בדד בתוך עצמך, פשוט שחכת מה זה ליהיות בתוך חברה.... זה קורה לכולם שעוברים תקופה כזאת, זה קרה לי גם.

הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לעצמך זה להישאר איתה, עד כמה שזה מביך וזה קשה, תחשבי שזה רק קשה זמנית.
ככול שתצאי איתה יותר, את תחזרי ליהיות עצמך יותר לידע, יהיה לכם יותר נוח אחת עם השנייה כי תתרגלו לזה, וזה הרגל טוב, ולאט לאט, כל יום ישתפר קצת יותר.

בקשר ללימודים שלך, מה יקרה אם תשקיעי קצת?
זה יעסיק אותך, יתן לך מוטיבציה להמשיך, וגם יתן לך סיכוי ענק להיכנס ביחד עם חברה שלך, את לא תיהי לבד.

זה בסדר אם את לא רוצה להתכתב הרבה, את כבר לא בת 14, את בסוף יוצאת מזה, את בונה לעצמך חיים אין לך זמן להתכתב כל היום. זה בסדר גמור, לא משנה מה הסיבה, זה דווקא טוב לא ליהיות בטלפון כלכך הרבה זמן.

תביני מה קורה איתך, תנסי להבין עם עצמך איפה את, רגשית, נפשית, ותנסי להבין מה חסר.
2 דברים יכולים לעזור לך תוך כדי המצב...
1. ליהיות עם משפחה וחברים, אנשים שגורמים לך להרגיש טוב
2. לא לחשוב הרבה, המוח תמיד יכנס למחשבה שלילית ברגע שחושבים יותר מידי... אז להעסיק את עצמך, לא לתת לעצמך זמן לחשוב יותר מידי.

היי, אני חושבת שאם את מרגישה שאת קצת "מפחדת" ממנה אז לדעתי את צריכה לעשות הפסקה/לנתק קשר..
מניסיון היו את הבנות האלה שהשפיעו עליי לרעה, אני מקווה שאצלך זה לא ככה
אבל תעשי מה שאת מרגישה נכון
מקווה שתחייכי תמיד:)