אנשים שהתנדבו במדא עזרה

אני לא מתנדבת במדא אבל אני מתחילה עוד שנה אבל אני יכולה להגיד לך שאני חושבת שבהתחלה יהיה קשה ויש סיבה שנלמד הרבה לפני שנצא ממש לבחוץ לרוב יש איתנו עוד אנשים יותר מומחים אז לא צריך לפחד ותסתכלי על זה מצד שני ותחשבי שאת תצילי חיים

ממש עוד מעט (חודש גג אני מקווה) יהיה לי משמרת ראשונה, את לא יכולה להתחבר לכל מטופל ב100% כי אז אם תגלי אחר כך שהוא מת בבית חולים את תכני לבאסה ולא תהיי מפוקסת להמשך המשמרת (ובעבודה הזאת צריך להיות הכי מפוקס שאפשר...) אבל גם כן צריך לתת לו יחס כאילו לא להתייחס אליו כמו לקיר... וגם אחרי כל מקרה קשה (החייאה לא מוצלחת וכו') אמורים להתקשר אלייך ממד"א לראות שאת בסדר וגם אם את צריכה מד"א נותן לך לראות פסיכולוג (לא על חשבונך כמובן)
כל זה לפי מה שהבנתי/שמעתי

אני מדריכה וחונכת ככה שאני יכולה להגיד לך שיש סיבה שאת עוברת את הקורס שאת עוברת ותאמיני לי אין אף אחד שחסין למראות של דם כבר על הפעם הראשונה
יצא לי לראות חניכים ומתנדבים וותיקים קופאים ברגעי אמת וזה טבעי לגמרי אף אחד גם לא ישפוט אותך חשוב שתדעי שאת גם לא לבד את חלק מצוות ובעיקר במשמרות הראשונות שלך את תעלי עם אנשים שלא ישאירו אותך דקה לבד ולא יתנו לך להרגיש שאת קורסת הם שם לצידך
ומשהו שאת לומדת תוך כדאי ניסיון זה שכן חיים ומוות הם בהחלט חלק ממדא אבל הם לא אחריות שלך יש דברים שקורים וצריכים לקרות וגם אם מטופל מת עשינו את כל מה שיכולנו ומתקדמים הלאה
אני אישית בזמן משמרות פחות חושבת על "החיים שלו תלויים בי" אלא אני יותר חושבת "מה אני יכולה לעשות בשביל לעזור"
מקווה שעזרתי אם יש לך עוד שאלות מוזמנת לכתוב