למה החיים קשים? למה אנחנו סובלים?

כדי להצליח בסוף להבין מה חשוב בגלל זה הכל מאתגר ,רק ככה אנשים לומדים להתאפס על החיים שלהם ולהתחיל להשקיע בעצמם

הם לא קשים .
צריך להגיד תודה שאנחנו חיים .
יש אנשים שסובלים באמת .

כדי שיהיה מעניין.
אם הם היו קלים זה היה משעמם

ככה החיים מה נעשה

החיים לא קשים, תלוי איך אתה מתייחס לזה וכמה מהזמן שלך אתה משקיע בלגדול ולהרחיב את הידע שלך ואת הקריירה שתרצה לבנות וגם מייחס חשיבות למשפחה וכו

החיים לא קשים , החיים מאתגרים
זה שאת חיה זה כבר וואוו ,תחשבי שמתוך מיליוני זרעונים את הצלחת להגיע ראשונה ולעבור את כל המכשולים ,לשרוד את ההיריון ולהגיע לגיל הזה (אני מתאר לעצמי שבריאה ואיתנה)

על מנת לחיות צריך לסבול, וזה קשה. זה יותר קל ככל שיש לך סיבה יותר טובה לחיות

תשמע קטע מצחיק
אומרים שהנשמה שלנו בחרה שיהיה לנו ככה קשה בשביל שנגיע לגן עדן

כי החיים זבל אין מה לעשות

קושי זה יחסי אבל זה למישהו אחר קשה יותר לא אומר שלך לא קשה גם. אין לי מושג למה אנחנו סובלים אולי מישהו רוצה בזה ואולי לא.

כי אם אתה רוצה לדעת מה זה אושר אתה צריך קצת להיות עצוב לפעמים.
וגם, אם לא היה עצב ודיכאום כנראה לא היינו שורדים. תחשבי סיטואציה, חיה כמעט מתה, את לא היית עוזרת לה אם לא היה עצב כי לא היית עצובה אם היא תמות, עכשיו חשוב לא לקחת את זה כאיום כל עוד את יודעת מתי זה בסדר להיות עצוב.
אני יכול לפרט על הנושא הזה המון כי באמת התעמקתי בנושא הזה מלא זמן.
אבל זה ממש ארוך.
רק אגיד שהכל לצורך הישרדותי אצל בני אדם (בגלל זה גם יש אושר ורצון להגשים חלומות, כי אחרי זה לא היה לנו בשביל מה לשרוד)

כי אם היה רק טוב בעולם, איך היית מצפה להתפתח אישית, ולהוקיר תודה על מה שיש לך בחיים?
העולם הזה טוב ורע, יינג ויאנג
בכל דבר טוב יש משהו רע ובכל דבר רע יש משהו טוב
סבל זה מתוך תהליך ההתפתחות שלך בעולם הזה
לא סתם אנשים סובלים בעולם
בלי קשר לכל הדתות האלה וזה, אבל אני חושבת שזה חלק מהדרך שלך לגדולה שבעצמך תבחרי להיות, נגיד לדוגמה את רוצה לעזור לאנשים שהיו במצב שלך
ואת תספרי ותעבירי להם את הניסיון
אל תקחי את הסבל שלך כמובן מאליו. ואני באמת מדברת מתוך ניסיון כואב

אלה החיים, לפעמים שמחים לפעמים עצובים, יש תקופות רעות ויש טובות.
תזכרי שאנשים באים והולכים, תמיד יהיו אנשים מסביבך שישמחו אותך, יש אנשים שגם יגרמו לך לבכות.
החיים הם לא קשים, אנחנו אלה שמקשים אותם, תזכרי קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים, את תעברי את זה אהובה, אני מבטיחה לך!

תסתכלי על זה ככה- הקושי מפתח את האופי שלך
זה כמו ספורט, זה נהיה יותר ויותר קשה אבל כשאת מצליחה לעשות את זה ולעבור את זה את משתפרת
תדמייני איזה טיפוס היית אם הכל היה מדהים ומלבב וכולם היו מקבלים מה שהם רוצים
גם באיזשהו שלב הדברים הטובים היו מובנים מאליו והדברים היו מאבדים מהערך שלהם- זה כמו שיש אוכל שהוא בסיסי ופשוט אוכלים אותו לא נהנים ממנו, נגיד מים, כמה אנשים נהנים מלשתות מים? אז זהו וגם היית יוצא מפונקת שרוצה הכל וכל העולם היה ככה בעצם ואיכ

there is no good with no bad

תחשבי שהיית חיה בלי בעיות כל הזמן כיף עשרים וארבע שבע בסופו של דבר הכיף יאבד מהמשמעות שלו

סבל הפך להיות מהנה ^^

החיים הם חלק מהזמן אושר ענק שלא רוצים שיגמר וחלק זמן סבל שרק רוצים לסיים את החיים .ברגעים הקשים תזכרי גם את האושר שהיה לך תשמרי על התקווה חיה זה הכי חשוב שיש❤❤

היי אנונימית יקרה,
אמנם לא הרחבת במילים, אבל גם בשאלות קצרות ומדוייקות, אפשר לשמוע את התסכול, הצער והכאב
יכול להיות שכתבת ברג של סערת רגשות או תהיות שעלו לך...יכול להיות שאני בכלל לא בכיוון, ובכל מקרה, ליתר ביטחון, למקרה שאולי שאלת את השאלה ממקום אחר, מקום שאולי זקוק לעזרה, חשוב היה לי לכתוב ולהתייחס לשאלתך.
בנוסף, יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני מזמינה אותך אלינו לצ'אט, בו תוכלי בשיחה אישית ואנונימית לחלוטין לשוחח עם אחד ממתנדבינו ולפרוק את שעל ליבך ועוד ממה שעובר עליך, המחשבות שמטרידות אותך, התחושות שמתעוררות אצלך, או כל דבר שתרצי לשתף
אנחנו רוצים להיות שם בשבילך, להקשיב לך מבלי לשפוט, להכיל ולתמוך בך... אנחנו כאן איתך...
אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה...
שלך,
מתנדבת סה"ר