למה אנשים מתייחסים כל כך ברצינות לחוקי כתיבה?

אני מכיר די הרבה אנשים שיוצאים מהסוג הזה.
ביניהם כמה מהגדולים ביותר (סנדרסון לדוגמא).

כמו שלשפה יש חוקים, כך גם לכתיבה. החוקים קיימים כדי לשמר/לשפר את איכות התוכן.

שואל השאלה:
אבל למה צריך להתייחס אליהם כל כך ברצינות?

כי זו שיטה בדוקה על ידי לפחות אדם אחד.

סתם אנשים מוזרים.
אני הייתי בסדנת כתיבה ולא שיניתי שום דבר בסגנון הכתיבה שלי ואני לא שמה על החוקים.

כמו שמתייחסים לחוקי הפיזיקה ברצינות

כי ככה

שואל השאלה:
אבל אם מישהו כותב בשיטה שונה והסיפור שלו מעניין, אתם לא תקראו אותו כי הוא לא נכתב בדיוק לפי החוקים?

^נכון מאוד;
אני לא קורא סיפורי עילגים.

את באמת חושבת שאני (בתור קורא) באמת יודע איפה כל סופר שלי למד לכתוב ספרים?

הסיפור יכול להיות ממש משעמם אבל כתבו אותו בצורה מופתית אז הוא מעניין. המבנה הוא הדבר הכי חשוב.

שואל השאלה:
מה זה סיפורי עילגים?
אני לא מתכוונת לסיפורים עם שגיאות כתיב או סיפורים שיש בהם פיסוק לא נכון, או חוסר פיסוק.
והאמת שאני מדברת יותר על תהליך הכתיבה.
אם מישהו לא כותב לפי החוקים, למה זה כל כך גרוע?

שואל השאלה:
^חח ברור שלא

איך הסיפור יכול להיות משעמם אבל המבנה שלו יהפוך אותו למעניין?

אז את אולי לא יודעת שיש מליון חוקים, וכל אחד פועל בחוקים שונים.
אני לא יודע איך כל אחד כותב אם הוא לא אומר את זה.

הרוקי מורקאמי הוא דוגמה מעולה לזה, גם סלינג'ר^^

אי אפשר לבנות מבנה בלי חוקים, מבנה זה דבר שצריך לתכנן, ואת נגד תכנונים ומשום כך סיפור ללא מסלול שמתכננים אותו הולך לאיבוד, וכל סצינה נמרחת מיליון עמודים, מבחינתך זה מבנה "מיוחד" אבל זה בכלל אוסף מיותר בתיאורים ובלה בלה שכולל 50 אחוז מידע משעמם, לא סתם צריך חוקים, נראה אותך ממציאה שפה בלי חוקים, משום שמניסיוני, בליצור שפה בלי חוקים, שנשמעת יפה, זה בלתי אפשרי,

יש חוקים שכדאי להתייחס אליהם ויש חוקים שלא חייבים, זה ממש תלוי. לא צריך להקשיב למאה אחוז מכל הטיפים אחרת את תקברי את עצמך בכל החוקים האלה ולא יצא מזה כלום.
כתיבה צריכה להיות חופשית קודם כל. תכתבי מה שאת רוצה ובצורה שלך, אם את רואה ששיטה כלשהי מתאימה לך תשתמשי בה, אם לא אז לא.
מבחינת התהליך כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, השאלה היא מה התוצאה הסופית שתצא לו. אם מישהו יכתוב בצורה עיוורת בלי תכנון בכלל, הסיכוי שיצא לו סיפור שבנוי היטב מאוד נמוך. יש כאלה שמתכננים את כל הסיפור מרא שויש כאלה שפשוט רושמים לעצמם נקודות ויש כאלה שמתכננים תוך כדי כתיבה. גם חשוב לזכור שתמיד יש אפשרות לערוך את מה שכבר כתבת ולשפר אותו אחרי שסיימת.