החיים שלי בסדר וזה לא בסדר

אל תהיי בקשר עם חברים שלך

תגידי תודה
החיים נדפקים לכולם
תאמיני לי את לא רוצה להאנס ולעבור המון הטרדות ולסבול מבעיות נפשיות ופוסט טראומה כל החיים שלך

הלוואי עלי

את יודעת? גם אני ככה. אני גם מקווה שתהיה לי טראומה, לא מהסיבה שלך - אלה כדי שיהיה לי משהו לאחז בו. להתמסכן איתו. אבל זה לא קורה, יש לי חברים שאין להם הורים, ואני חיי לי כמו מלך. זה מרגיש רע...

שואל השאלה:
^^כןכן בול

אז כן מהסיבה שלך?

שואל השאלה:
^^וואלה אני יודעת, כי הם מספרים לי הכל.
אני רוצה לחוות את זה גם, את השבירה הזאת שגורמת לך לעשות דברים מטומטמים, גם אני רוצה לבכות כמו משוגעת.

זה מטומטם אני יודעת

אמת. לבכות זה בין הרצונות הכי גדולים שלי - אבל אין לי סיבה לגיטימית לבכות. למה שאני אבכה? יש לי חברים עם בעיות הרבה יותר גדולות ואני בוכה? ועוד מקנאה בהם? מה לעזאזל.
זה לא בסדר, אבל אני רוצה. רוצה ככ שזה קשה לי לדבר איתם, ברצינות. אני אובד עצות.

מה את רצינית זה בחלום שלי חיים מושלמים אני רוצה משפחה נורמלית כסף חברה חברים אמיתיים עבודה טובה ולהיות ווינר בהכול ומכל הדברים שכתבתי אני רק ווינר כי אני אף פעם לא נישבר

^ אני במצב שבו אני מחפש כאב, לאבד משהו יקר לי.

חיים מושלמים זה חרא, איך הגענו למצב שכל אחד נברא לעולם הלא נכון? אני רוצה לחיות חרא חיים, ואתם רוצים חיים קלים.

ככה עובד העולם? להקשות?

אני לא מדבר על כאב פיזי, אלה על כאב נפשי.

שואל השאלה:
אני אגיד לכם את האמת.
חברים שלי באים אליי וחברים שלי חיים את החיים הכי גרועים שאפשר לדמיין, אחד מעשן מגיל 9 השני חסר הורים ועוד ועוד

ואני היחידה שהחיים שלה מושלמים לגמרי, לפחות לעומתם.
והדבר היחידי שבא לי לעשות זה שאני אלך לאחד מהם ואספר לו מה עברתי בחיים ושאין לי שום דבר להפסיד.

פשוט רצון מוזר שמשהו שיקר לי יעלם בשניה ולא יוכל לחזור.

קשה לי להסביר את זה ממש

שואל השאלה:
אני לא סובלת כאב פיזי האמת

כנל אני, הכאב הפיזי שלי הוא לא מיוחד, למען האמת - אף פעם לא שברתי עצם בגוף ועברתי כבר עשור וחצי מחיי.

מותר לך להרגיש רע אבל די כאילו זה סתם מזלזל לומר את זה

שואל השאלה:
במה זה מזלזל מה?