5 תשובות
לא ניתן, לפחות ברמה תיאורטית. פיכטה ושאר הגברים צדקו, הנומנון של קאנט (דבר כשלעצמו) מונח ע"י הסובייקט עצמו על פי הגיון הפנימי שלו (במקרה של קאנט ע"פ עקרון הסיבתיות), והחיצוניות של ההגיון הזה היא אשלייתית, כי הוא זה שמקרין את עולם כלפי חוץ. אפשר גם להגיד שהסובייקט מקרין גם את עצמו כלפי פנים. ככה שקיימת באמצע מין סימולציה מוחלטת שמשליכה כלפי צדדים את העולם (אובייקט) ואת האדם (סובייקט).
ההבחנה בין ריאלי לטרנסצדנדטלי/אידאלי גם נעשית ע"י הסימולציה הזאת. במובן הזה פילוסופיה של קאנט מהווה מקור לביקורת פוסט-מודרניסטית. לכן "ריאליזם" פילוסופי הוא לא יותר מדוגמטיזם, וכל מה שנשאר לעשות זה לנתח את הסימולציה ולנפץ את האשליות שלה (דקונסטרוקציה) ולפנות לתחום המעשי כמו מוסר או פוליטיקה בתור פילוסופיה ראשונה (כלומר להוריד את המטאפיזיקה למקום משני).
כל מה שנאמר כאן גם ניתן לכוון על עצמו ובכך לבטל את עצמו. במובן הזה האופציה השנייה שנשארה נהיה מאוד שימושית ואפילו דבר היחיד שניתן לעשות. אנחנו שוב יכולים לעבוד את קב"ה עם מצפון נקי בלי לדרוש בסיס מספק למציאות שלו ומציאות דתית בכללי.
ההבחנה בין ריאלי לטרנסצדנדטלי/אידאלי גם נעשית ע"י הסימולציה הזאת. במובן הזה פילוסופיה של קאנט מהווה מקור לביקורת פוסט-מודרניסטית. לכן "ריאליזם" פילוסופי הוא לא יותר מדוגמטיזם, וכל מה שנשאר לעשות זה לנתח את הסימולציה ולנפץ את האשליות שלה (דקונסטרוקציה) ולפנות לתחום המעשי כמו מוסר או פוליטיקה בתור פילוסופיה ראשונה (כלומר להוריד את המטאפיזיקה למקום משני).
כל מה שנאמר כאן גם ניתן לכוון על עצמו ובכך לבטל את עצמו. במובן הזה האופציה השנייה שנשארה נהיה מאוד שימושית ואפילו דבר היחיד שניתן לעשות. אנחנו שוב יכולים לעבוד את קב"ה עם מצפון נקי בלי לדרוש בסיס מספק למציאות שלו ומציאות דתית בכללי.
אפשר הסבר למושגים ובכללי לשאלה?
שואל השאלה:
^^האידיאליזם הטרנסצנדנטלי זו הגישה האפיסטמית של הפילוסוף עמנואל קאנט, על פיה תחילת כל הכרתנו היא בניסיון, אך לא כל הכרתנו מקורה בניסיון. שכן מה שאנו תופסים הוא מה שנגלה לנו ולא מה שישנו כשלעצמו (הסובייקט מתווה את האובייקט אותו הוא תופס).
מסקנה רציונלית פירושה מסקנה הגיונית.
הפנומנליזם היומיאני הוא הגישה של הפילוסוף דיוויד יום, לפיה כל מה שקיים הוא תופעות. ואין בנמצא שום עולם חיצוני להן.
האידיאליזם הקונספטואלי (א-מטריאליזם) הוא גישתו של הפילוסוף ג'ורג' ברקלי, על פיה מה שקיים הוא מה שנתפס. ואין כל עולם *חומרי* מעבר לתפיסותינו.
ביקורתם של יוהאן פיכטה ושלמה מימון על האידיאליזם של קאנט, היא שאין כל בסיס להנחה שקיים עולם חיצוני.
השאלה היא האם ניתן להגיע לאידיאליזם הטרנסצנדנטלי כמסקנה רציונלית סופית לחקירה, מבלי להמשיך לפנומנליזם יומיאני או אידיאליזם קונספטואלי? האם ביקורתם של פיכטה ומימון נכונה?
הסברים קצרים אלו כמובן לוקים בפשטנות יתר, וכפי שאפשר לצפות חוטאים עקב כך באי־דיוק משווע, כך שלא הייתי נסמך עליהם יותר מדי באופן כללי. אך הם אמורים להוות הסברים מספקים במעט בכדי להעלות ניצן של תשובה לשאלה.
^^האידיאליזם הטרנסצנדנטלי זו הגישה האפיסטמית של הפילוסוף עמנואל קאנט, על פיה תחילת כל הכרתנו היא בניסיון, אך לא כל הכרתנו מקורה בניסיון. שכן מה שאנו תופסים הוא מה שנגלה לנו ולא מה שישנו כשלעצמו (הסובייקט מתווה את האובייקט אותו הוא תופס).
מסקנה רציונלית פירושה מסקנה הגיונית.
הפנומנליזם היומיאני הוא הגישה של הפילוסוף דיוויד יום, לפיה כל מה שקיים הוא תופעות. ואין בנמצא שום עולם חיצוני להן.
האידיאליזם הקונספטואלי (א-מטריאליזם) הוא גישתו של הפילוסוף ג'ורג' ברקלי, על פיה מה שקיים הוא מה שנתפס. ואין כל עולם *חומרי* מעבר לתפיסותינו.
ביקורתם של יוהאן פיכטה ושלמה מימון על האידיאליזם של קאנט, היא שאין כל בסיס להנחה שקיים עולם חיצוני.
השאלה היא האם ניתן להגיע לאידיאליזם הטרנסצנדנטלי כמסקנה רציונלית סופית לחקירה, מבלי להמשיך לפנומנליזם יומיאני או אידיאליזם קונספטואלי? האם ביקורתם של פיכטה ומימון נכונה?
הסברים קצרים אלו כמובן לוקים בפשטנות יתר, וכפי שאפשר לצפות חוטאים עקב כך באי־דיוק משווע, כך שלא הייתי נסמך עליהם יותר מדי באופן כללי. אך הם אמורים להוות הסברים מספקים במעט בכדי להעלות ניצן של תשובה לשאלה.
אנונימי
מהמם, אבל אפשר הסבר לגבי מה זה העולם החיצוני? ועל איך כל מה שכתבת עובד?
שואל השאלה:
^העולם כשהוא לעצמו, החיצוני לסובייקט.
מה הכוונה?
^העולם כשהוא לעצמו, החיצוני לסובייקט.
מה הכוונה?
אנונימי