לא מזמן אמא של חברה שלי מתה, והיא כותבת לי לפעמים שהיא מתגעגעת אליה, ופשוט אני לא יודעת מה לענות במצבים כאלה

אל תכתבי משתתפת בצערך
תגידי שאת מצטערת ושאם היא צריכה לבכות על מישהו את כאן.
אל תגידי לה לא לבכות ולנסות לשכוח מזה, פשוט תהיי שם בשבילה

הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לשאול אותה מה היא צריכה באותו רגע, בדרך כלל זה או לדבר על זה או להסיח את הדעה שלה מזה
אם היא אומרת לדבר על זה אז תראי לה שאכפת לך ושהיא יכולה לספר לך הכל, את יכולה לשאול אותה שאלות על אמא שלה או בכללי על הרגשות שהיא מרגישה, תראי שאת מבינה אותה ושאת שם בשבילה... אם היא רוצה שתסיחי את דעתה את יכולה לעשות מלא דברים בטכלס, אם לשלוח לה מימים או סתם לדבר על בית ספר או אולי אפילו תלכו ביחד לאנשהו וסתם תנסי לגרום לה לשכוח מזה כמה שיותר לפחות לכמה רגעים... יכול להיות שיהיה לה קשה להגיד בדיוק מה היא צריכה ולבקש עזרה, מה שאני הייתי ממליצה זה שתקבעו מראש "קודים" אז נגיד אם היא שולחת לך אימוג'י של חתוך זה אומר שהיא מתגעגעת אליה ורוצה לדבר על זה, אם היא שולחת לך אימוג'י של כלב זה אומר שהיא רוצה שתסיחי את דעתה (סתם דוגמא אבל הבנת את הפואנטה)

תהיי שם בשבילה

"משתתפת בצערך" "אני איתך" "הכל טוב הכל היה בסדר"

^אם אמא שלי הייתה מתה ומישהו היה אומר לי הכל טוב יהיה בסדר הייתי נותנת לו אגרוף באמצע הפרצוף

אז מה עוד אפשר להגיד חוץ מזה?

תקראי את התגובה שלי למעלה, בחיים אל תגידי הכל טוב למישהו שאיבד אמא כרגע

אם משהו היה קורה לי אני הייתי שמחה שאנשים היו כותבים לי את מה שכתבתי. על כל אחד זה משהו אחר

כשאמרו לי משתתפת בצערך הרגשתי שזה פשוט מה שאומרים כשמישהו מת ושהם לא באמת מתכוונים למילים האלה, וזה גם נותן תחושה של מוות.

הכל טוב זה פשוט לא נכון והיה גורם לי לבכות עוד יותר ולהרגיש שהצד השני לא מבין שכרגע כל העולם שלי מת ואין לי סיבה לחיות יותר והאמירה הזאת "הכל טוב" הייתה מכאיבה לי ברמות שלא יודעת אם הייתי שורדת

למזלי לא איבדתי אמא אבל איבדתי אנשים אחרים שחשובים לי ומההתנסות שלי עם מוות ככה אני מרגישה