אני חולמת בהקיץ הרבה (ממש סליחה על החפירה אני יודעת שיכולתי לקצר טיפה אבל לא יודעת)

כל שנייה ביום שהמוח שלי לא עסוק במשהו אני חולמת בהקיץ (לפעמים גם שהמוח שלי עסוק במשהו אני מתחילה לחלום בהקיץ נגיד אני מדברת עם מישהו ואיזה מילה שלו מזכירה לי את הסיפור שלי ואז אני מתחילה לחשוב על החלום בהקיץ שלי ואז לאט לאט מתחילה לחלום שוב את החלום בהקיץ שלי).
לפעמים אני חולמת בהקיץ כי אני רוצה לחלום בהקיץ ולפעמים לא, אני פשוט לא שמה לב ואני פשוט בתוך החלום. אני ממש ממש בתוך החלום אני מדברת עם חברים שלי מהחלום, (למזלי לרוב אני מדברת איתם בדמיון אבל יש פעמים שכאילו אני מזיזה את השפתיים שלי וזה נראה ממש מוזר וזה ממש מביך אותי כי אני לא ממש שמה לב לזה) אני הולכת לבית ספר בחלום, אני אוכלת בחלום אני עושה הכל בחלום שלי ממש ה כ ל.

אני אוהבת את החלומות בהקיץ שלי (אני רוב היום לבד אין לי יותר מדי חברים, והחברים שיש כאילו לא בדיוק חברים זה יותר חברים לבית ספר מאשר חברים. אז קיצר בחלום בהקיץ שלי יש לי חברים יש לי ויש לי את כל הדברים שתמיד רציתי ובגלל זה אני כל כך אוהבת לחלום בהקיץ) והאמת גם הרבה פעמים זה עוזר לי להתמודד עם דברים שאני אצטרך להתמודד איתם בעתיד (כאילו גם יש חלומות שכאילו הם לא משהו ואז בחלום בהקיץ אני נכנסת לדיכאון ואז ואני גם יוצאת מהדיכאון עם תובנות על החיים ואני גם יודעת איך להתמודד עם סיטואציות כאלה שקורות לי בחיים האמיתיים ואפילו יש לי דוגמה למקרה כזה אבל אני גם ככה יותר מדי חופרת פה).
עם כל זה שזה מעביר את הזמן וכיף לי לחלום בהקיץ וכל זה אני מרגישה שאני הרבה יותר בתוך החלום בהקיץ שלי מאשר במציאות, ואני מבינה שזה כבר רע וזה

אז איך להפסיק לחלום בהקיץ? או לפחות איך לשלוט בזה שרק מתי שבא לחלום בהקיץ לחלום בהקיץ אני אחלום בהקיץ?