מי שמאמין באלוהים כנסו..

קרא לי נס גלוי (קצת אישי) אבל אגיד שאין לזה הסבר חוץ מאלוהים, אוהבת אותו!

המשפחה שלי מאמינה בו אז גדלתי לתוך האמונה

ככה גדלתי , ככה חונכתי
המון ניסים קרו לי ודברים שאין לתאר במילים.. יש לאמונה שלנו כוח שאף אחד לא יכול להסביר

זה פשוט מגיל קטן בגלל המשפחה

תראי אני אישית לא מאמינה,
אבל פשוט מאמינים, זה קורה בדרך כזו או אחרת,
אני מניחה שאת יותר מתחברת לדת ואת מוצאת באמונה של אלוהים מנחה או הבנה כלשהי,
יש לך פיתרון לבערך הכל ולחלק מהאנשים זה גורם טוב ואושר, אתה יכול לגדול בבית שמאמין ומשם אתה לוקח את זה ומאמץ את זה לעצמך כי זה החינוך שממנו גדלת מגיל קטן,
יש הרבה שלא מאמינים למרות שהם באו מבית מאמין כמוני, ויש כאלה שההפך מכך,
אתה פשוט מתקרב יותר לדת וכמו שזה נשמע ואומר אתה פשוט מאמין,
לדעתי שכל אחד יחיה ויאמין במה שעושה לו טוב ובצורת חיים שהוא בוחר לעצמו,
כלפיי בחיים לא אכריח בן אדם להסביר לי למה הוא מאמין ואנסה לשנות את הצורת חשיבה שלו כי אני לא אצליח ואין סיבה שאעשה את זה וככה גם להפך.

עריכה: מה אממ על מה המינוסים .-.
[לפרוטוקול אני אגנוסטיקנית].

הבית שלי הוא חילוני שומר מסורת כזה וזה עם השנים נהיה האמונה שלי עם זה שהתחלתח לריים קצת מהמצוות כמו כיפור או כשרות

חונכתי ככה ואני מרגישה אותו מרגישה שהוא איתי בכל שלב בחיים שלי

נולדתי למציאות..

הייתי בבית מאמין ולא כל כך יחסתי חשיבות אז יצאתי וכמה שנים אחר כך קרה לי משהו שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו או להדחיק אותו אז התחלתי לשאול שאלות ובאמת לחקור מהרבה מאוד כיוונים וזה הדבר הכי טוב שקרה לי
זה בערך כמו בנאדם שרואה תמונת ריקמה מאחור הוא רואה בלאגן הוא רואה המון
חוטים בלי סדר ובצבעים שונים וכולם אומרים לו תדע לך זה הכי מסודר בעולם וזה גם
הדבר הכי יפה בעולם ואז הוא מבין שהוא לא רואה טוב , שיש בעיה , אבל אז הופכים לו את
התמונה והוא מתמלא אושר עצום כי כאשר אדם רואה הרמוניה ושלמות זה מדבר אצלו
בנפש ומתורגם כדבר אמיתי

כי תמיד (מגיל קטן) היה ברור לי (לא קשור לחינוך) שהעולם שלנו לא יכול להיווצר לבד ללא בורא. מה גם, ששי בו הרבה סימני חכמה שמעידים על חכמה הבורא יתברך.

ככה נולדתי ועם הזמן הפסקתי לעשות דברים רק בגלל שאני רגיל לזה מהבית אבל אז התחלתי להבין יותר מה המשמעות של ה וכל זה והתחזקתי

נולדתי וחונכתי בחינוך דתי
אבל בלי קשר נראלי לי הכי הגיוני שמשהו יצר את העולם

גדלתי על האמונה הזו אבל לא רק בגלל שגדלתי לזה אני מאמינה אני מאמינה כי זה המון פעמים זה הציל אותי במצבים מסויימים

חלוקה קטגוריאלית של העולם שגוררת מציאות של האל.

כח המשםחה שלי מאמינים אז גדלתי לתוך היהדות והמצוות וקידוש השם

וואו מטורף^^^^^

סתם לידע כללי כל אדם שנולד יהודי יש בו נשמה, והנשמה זה האדם עצמו, והנשמה טהורה לגמרי, לכן כל יהודי מאמין בהשם במקום מאוד עמוק, אז תשאלו איך יש כאלה אתאיסטים וכ'ו, לפעמים כשאתה משקר לעצמך בלי סוף ובנוסף זה מתערבב בבריחה ממחויבות-( שמירת תורה ומצוות)- אתה כמעט מאמין לעצמך.

בהתחלה לא האמנתי בכלל, והמשפחה שלי בכלל לא שמרה מסורת
אבל לאט לאט התחלנו לאכול כשר לא להדליק סתם אש בשבת אם לא צריך, לעשות קידוש כל שישי וכזה
ופתאום כל העניין של האמונה היה נראה כל כך נכון והתחלתי להאמין
קורים לי דברים מדהימים שאני לא יכולה לתאר בצורה אחרת- הם פשוט ניסים
גם עצם האמונה נותן לי כל כך הרבה שקט נפשי
שאני יודעת שמישהו שומר עליי על המשפחה שלי ועל עם ישראל

בעיקרון ככה חונכתי ואפשר לומר שנולדתי לתוך זה, אבל בלי שום קשר כיום אני מאמינה מרצוני האישי.

תמיד
אבל עכשיו יותר פשוט.

^^^^ הגיוני, כי האוכל לא כשר מטמטם את האדם (יומא לט ע"א) ואז זה מעוור ומפריע לראות את האמת. "מאכלות אסורות - הן ארס לנשמה" (מסילת ישרים, פרק יא).

נולדתי לזה אני גם בבית ספר דתי לומרות שאני ממש רחוקה מלהיות אפילו מסורתית אבל אמונה תמיד תיהיה לי

^^^^^^אם כך כל אדם לא מאמין באלוהים, וזאת במקום עמוק מאוד. תשאל איך ישנם אנשים שמאמינים? לפעמים כשאתה משקר לעצמך שאתה מאמין, דבר המתערבב עם בריחה מחוסר המשמעות, אתה כמעט מאמין לעצמך.

ברור לכל שזו טענה מפגרת, אך לא ניתן לסתור אותה. יש יהודים שלא מאמינים באלוהים, קבלו את זה.

פשוט חונכתי ככה...

kratos פעם כולם היו מאמינים הכפירה זה יחסית חדש אז למה שנקבל את זה ?

^^למעשה פעם כולם לא האמינו, זאת עד התפתחות ההומו סאפיינס, התרבות האנושית המוקדמת, והחקירה הפילוסופית. בכל מקרה, אין קשר. יש לנו שתי תקופות - אחת שבה כולם האמינו, והשנייה שבה מחלק מאמינים ומחלק לא, מה זה אומר על האמת? כלום ושום דבר. ומבחינת הטענה שלא ניתן לסתור שהצגתי זה רק אומר שמלא שיקרו לעצמם לאורך הדורות עד עכשיו. אה, והכפירה זה ישן יותר מהדת, לא יודע מי היתל בך.

^^^^^ כנראה שהם ערב רב או נשמה של ערב רב. ליהודי אמיתי יש חיבור לקב"ה.

אם כבר, זה אתה משקר לעצמך בנוגע לאמונה שלך, לא יהודים טהורים.

נולדתי למשפחה מסורתית אז די נולדתי לזה

^^^^ אז האדם הראשון לא ידע מי ברא אותו? נו באמת?

^מעולם לא היה אדם ראשון. אך בכל מקרה, גם אם נניח שכן, אנחנו מדברים על הקולקטיב הראשון (האימפריה האכדית של סרגון). מה גם שאין בעיה שנחשוב שהאדם הראשון לא ידע את קונהו.

^ זה לא נכון, כי הוא דיבר איתו. הוא הזהיר אותו שלא לאכול מעץ הדת, ואחר כך אמר לו מה העושנ שלו אחרי שהוא עבר על זה...

^זה סיפור במקרא, אין קשר לנושא שלנו (שהרי אנו עוסקים במה שהיה).

אלוהים תמיד מקשיב לי והוא תמיד שם בשביל כולם

שטיפת מוח מגיל קטן

דתיה מלידה

^^^ מי שטף את המח לאדם הראשון. או לאהרהם רבינו (עליו השלום!)? או לכל עם ישראל ששמע את אלוקים במעמד הר סיני?

וגם בדורנו לא חסר אנשים שממאינםי בגלל השכל, ולא בגלל החינוך.

אני ממשפחה דתית, גדלתי לזה..

כאילו נולדתי למשפחה דתייה אבל בגיל 10 פחות או יותר נהייתי די אגנוסטי, ואז בגיל 11 פחות או יותר די קיבלתי את ההוכחה שלי לקיום אלוקים אבל אני לא חושב שאני מחשיב אותי כדתי אבל כן מאמין. קצת מסובך להסביר.

מאז ומעולם ידעתי שהוא קיים. אמונה אי אפשר להסביר, זה לא מדע או מתמטיקה. פשוט מרגישים.

חינכו אותי ככה וגם חקרתי על הנושא וקראתי מקרים שהיו ניסים ומצאתי הוכחות..

sorry cory, אני גם לא בדיוק מאמינה, אבל למה לזלזל באמונה של אחרים? תאמיני (או לא) במה שאת רוצה, אבל למה כל מי שכן מאמין הוא שטוף מוח? זה לא קצת צביעות?

מאז שאני בבטן ככה גדלתי וככה חינכו אותי

גדלתי ככה וזה גם נשמע לי הכי הגיוני

גדלתי על האמונה הזו אבל לא רק בגלל שגדלתי לזה אני מאמינה כי זה המון פעמים זה הציל אותי במצבים מסויימים

אני מאמינה שאמונה. ודרך החינוך.

ככה חונכתי, וגם מרגישים אותו שהוא איתי כמו שאמרו פה.

כשהייתי ממש קטנה נחשפתי קצת מסבא שלי (ז"ל) ובכיתה ה' ו- ו' נחשפתי יותר מחברות ופשוט התחלתי להאמין קצת ואז מחבר דתי והאמונה שלי גדלה

נולדתי

תמיד האמנתי (כל שלב בחיים ברמה אחרת) כי ההורים שלי ממשפחה דתית ואנחנו מסורתיים ותמיד חייתי את האמונה והיהדות.
שהייתי קטנה הייתי מדברת עם ה' בלי להבין יותר מדי והיו לי מחשבות על העולם ואיך הוא נוצר וכו'..
אחר כך שהייתי בת 12-16 אלה היו שנים פחות חזקות באמונה או ביהדות ובתורה נגיד את זה ככה, תמיד האמנתי שיש "כוח עליון" שברא את הכל אבל היו לי ספקות בקצת דברים ובתכלס? פשוט לא חשבתי על זה יותר מדי ונגררתי לעולם החילוני.
בגיל 16 ומשהו התחלתי לחזור ליהדות, לאמונה החזקה בקב"ה ולא ב"כוח עליון" ולתורה ומאז הכל היסטוריה :).

נולדתי לזה ומאושרת שכך התמזל מזלי

נולדתי לזה ומאושרת שכך התמזל מזלי

מדע ומדע ומדע
אתה מנסה לחקור ומגיע למסקנה הזו
אבל מה שגרן לי גם לעשות מצוות זה כשהבנתי כמה הקיום שלנו עומד על חוט השערה וכמה הקב"ה נצחי... אז התחלתי לחזור בתשובה מאהבה
אבל
לא ידעתי שיש הלכה שאסור ואמרתי "אם יש אלוקים אז יקרה ככה וככה" וכשזה קרה כמה פעמים אז הייתי כזה ווהוו אוקיי
ואז גיליתי שזה קורה לאנשים עם פחות אמונה, שאם היה להם אמונה הם לא היו צריכים את ההוכחות הלאו

אני מבין בחיים שיש דבר שהוא הרבה יותר גדול ממני
'אין עוד מלבדו'
בנאדם בעולם המטורף והמהיר הזה בלי חיבור לבורא עולם קשה מאוד להתמודד
כל העולם הזה הוא עולם של שקר
צריך להבין למה באנו לעולם
היום גם ניתן להוכיח מדעית את כל מה שכתוב בתורה
ואין שום טעות בתורה

השם יתברך זיכה אותי לשוב אליו
זכיתי ברוך השם