באלי פשוט לצרוח

ללכת לישון כמו אדם נורמלי

לדבר עם מישהו בטלפון , לעשות הליכה מתחת לבית, לחבק חיית מחמד אם יש לך.
לשתות משהו חם או לראות סדרה שתסיח את דעתך

פשוט תשני, או שתנסי לעשות משהו אחר

שמעי שירים שזה ירגיע אותך

שואל השאלה:
אני רוצה להגיד את זה
אבל אפילו פה אני לא יכולה
אני רוצה פשוט לצרוח את זה
אבל אף אחד גם ככה לא רוצה להקשיב.
אף אחד לא רוצה לשמוע אותי.
אך אחד לא רוצה.
אף אחד לא רוצה אותי.
אף אחד.
אין לי אף אחד.

אני מתה מישהי פה בתסביכים

לכולנו יש תקופות כאלה

שואל השאלה:
כי זה קשה. זה קשה לי מידיי בלי אף אחד. לא הכל אני יכולה לעשות לבד.
אף אחד לא מבין.
אני כבר וויתרתי, זה מה שאני תמיד אומרת. אני לא רוצה ליפול על אנשים סתם ככה, אני לא רוצה לצאת צבועה אחרי כל השיחות עידוד שלי עם אחרים. אני לא רוצה.
אני לא רוצה להיות פה.
אבל אין מה לעשות נכון? נכון. זה העולם. אני שונאת אותו. אני שונאת אותי. אני שונאת פה.

שואל השאלה:
אין פה שום סיפור. זה פשוט קרה. זה פשוט קורה. אני פשוט לא רוצה. אני לא רוצה את זה, אני לא מסוגלת יותר. אני משתגעת, אני לא מצליחה יותר אני לא מצליחה. אין לי מה לעשות יותר, אבל אני פה. ואני חייבת להיות פה. אני לא יודעת למה, ואני לא רוצה את זה. אבל אני פשוט פה וזה פשוט כואב
וזה מגיע לי כנראה
זה מגיע לי
זה אשמתי
זה בסדר נכון?
כי אני מודעת לזה
זה רע
זה פשוט מרגיש רע

שואל השאלה:
חחח מחמיא לי שאנשים אומרים לי דברים בסגנון כי כן הייתי רוצה לכתוב ספר או משהו, אז באמת תודה

אני אף פעם לא אהבתי את עצמי, תמיד הייתי אחת שלא מבינה מה היא עושה עם החיים שלה, אחת שפשוט מתקיימת.. החברות עזבו, המשפחה עזבה, הכל עזב אותי, אפילו אני עזבתי את עצמי
אני זוכרת שהעברתי כאב נפשי בזכות כאב פיזי, אף אחד לא הבין, אף אחד לא מבין. אני מנסה לקבל עזרה, ניסיתי, אבל זה מאוחר מידיי (סטיפס אני מקבלת עזרה)
אני כן רוצה שישמעו אותי, אני כן רוצה להיות אני, אני כן רוצה שידעו מי אני, אני כן רוצה שיבינו, אבל זה פשוט לא מגיע לי, אני לא נותנת לי להגשים את עצמי, אני לא רוצה שישפטו יותר, אני חייבת להבין שיש אנשים טובים פה ואני מנסה להבין
בכל מקרה, תודה לך, תודה לכם פה, זה עזר לי קצת לכתוב את זה במקום לצרוח

אני רוצה לשמוע אותך, כי אני במצב דומה לשלך
ואני יודע כמה כאב את מרגישה, באמת.

תפני אלי בפרטי אם את רוצה לשתף, נוכל להזדהות

שואל השאלה:
^ חחח זאת זאתי שדיברת איתה כבר, תודה בכל מקרה, אני בסדר :)

אני גם רוצה

אולי תפני לעזרה מקצועית, תדברי עם מישהו בכל זאת וגם נסי לעזור לעצמך, זו לא אשמתך

תצרחי

אולי זה לא מאוחר מדי ,למה שלא תנסי להגשים את עצמך ? אולי את מפחדת מאושר או משהו כזה ? לא כולם ישפטו אותך ואם כן זו בעיה שלהם ולא שלך, גם אותי לפעמים שופטים רוב אנשים אבל אפשר ללמוד לחיות עם זה. לכל אחד יש דעה שונה. כל עוד את גאה בעצמך ויודעת שאת שווה וזה . זה לא אמור להפריע לך אחרי שתעברי את התהליך הזה