25 תשובות
אין לי מושג איך אז אני אזרוק איזה בולשיט שאומרים בסרטים: תני לדמיון שלך להשתולל ותכתבי את הסיפורים שלך מכל הלב
אנונימי
אין כאן איזה משוואה מסובכת, פשוט לכתוב, לתת לדמיון שלך להתפרע, ולקחת השראה, כל ספר שאני קוראת אני מסתכלת על איך שהוא כתוב ועל העלילה, אפשר ללמוד הרבה מזה.
לקרוא הרבה ספרים, לדעת מה את רוצה שיהיה לך בספר, לבנות דמויות, להתחיל לכתוב. ואז לשכתב ולשכתב ולשכתב.
לא לחשוף את כל הפרטים, להשאיר לקורא רמזים, להתפרע ולכתוב מה שבא לך והכי חשוב - שאני לא אצליח להגיע למסקנה בלי עוד רמזים מפוזרים/לקרוא!
אחרת זה היה ברור מדי
אחרת זה היה ברור מדי
בתור אחת שכותבת שירי ראפ קצרים,
תכתבי על עצמך ועל החיים שלך זה הכי מעניין, לפחות שלי.
ככה בחיים לא יגמר לך הרעיונות ואת תמיד יכולה לשנות דברים בסיפור וזה
תכתבי על עצמך ועל החיים שלך זה הכי מעניין, לפחות שלי.
ככה בחיים לא יגמר לך הרעיונות ואת תמיד יכולה לשנות דברים בסיפור וזה
תכתבי קודם את העלילה של הסיפור שאת חושבת עליו ואחרי זה תתחילי לרשום.
ככה אני עושה גם אני רק מתחילה אבל לאט לאט אני מתקדמת...(:
ככה אני עושה גם אני רק מתחילה אבל לאט לאט אני מתקדמת...(:
לכתוב ולהתחבר לזה נפשית לכתיבה איזה סוג ז'אנר את רוצה לכתוב והאם זה ספר או פאנפיק?
זה צריך לבוא ממך. אתה יודע לכתוב? זה מספיק. נסה לכתוב סיפור. האיכות שלו כבר תלויה בכישרון שלך.
תקרא מלא ספרים ותשים לב לדברים הקטנים שם שמוצאים חן בעיניך בספר וככה תיקח השראה
תכלס זה ספר שלך, תני לדמיון שלך להתפרע ולעשות כל מה שבא לך. תמצאי עלילה כללית ביותר, לפחות להתחלה או לאמצע ותכתבי מה שעולה לך בראש. אחרי כמה פרקים או אחרי שסיימת לכתוב תקראי מחדש ותתקני טעויות. יש המון סופרים שסיימו לכתוב הכל ואחרי כמה שכתובים שינו חצי מהעלילה ועברו על הכל מחדש כדי שיתאים.
תשלחי לי הודעה בפרטי אני אעזור לך!
תסתכלי על פתיחים של ספרים שאת אוהבת, קחי השראה מהם ותתחילי בהתאם לרעיון שלך..
תתנח לעצמך להתפרא , את יכולה לרשום סיפור שקרה לך ולהפריח אותו או להמציא משהו בדמיון.
אל תתני את כל הפרטים תשאירי מתח באווירה של הספר ככה זה גורן לרצות לקרוא ולהמשיך בלי לעצור
אל תתני את כל הפרטים תשאירי מתח באווירה של הספר ככה זה גורן לרצות לקרוא ולהמשיך בלי לעצור
בתור מישהו שכותב סיפורים, אני נותן לדימיון שלי להשתולל ורק אז אני מתכנן בזמן שאני כותב עולה לי רעיונות לדברים כמו עלילה ודמויות חדשות שאפשר להוסיף
אנונימי
קודם כל, לקרוא הרבה ספרים.
לפני הכתיבה עצמה צריך לעשות עוד הרבה דברים.
דבר ראשון - לחשוב על עלילה כללית. לא להיכנס לפרטים, רק מה הרעיון של הסיפור.
דבר שני - להגדיר את המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה. אם זה ספר פנטזיה, צריך ממש ליצור עולם עם חוקים מסויימים.
דבר שלישי - ליצור דמויות. להתחיל מדמות ראשית (או כמה דמויות ראשיות), ולעבור לדמויות משנה. לאפיין את כל הדמויות.
דבר רביעי - ליצור קווי עלילה יותר ספציפיים. למפות את הסיפור. מה קורה אחרי מה.
דבר חמישי - לערוך מחקר. אם העלילה מתרחשת בתקופת מלחמה (אמיתית) כלשהי, צריך לדעת על המלחמה הזו. אם אחת הדמויות סובלת ממחלה, צריך לדעת על המחלה. צריך לדעת את כל זה, כדי שהסיפור יהיה אמין.
אחרי כל זה, אפשר להתחיל לכתוב. לא צריך לכתוב לפי סדר ההתרחשות. יש להקפיד על משלב לשוני בהתאם לסוגה ועל שפה נכונה ותקנית.
אחר כך, לעבור ולתקן. לתקן שגיאות כתיב, לסגור חורים בעלילה, לכתוב מחדש חלקים שלא כתובים טוב.
אם בדרך יש כבר רעיון לשם - מעולה. אם לא - צריך למצוא אחד.
יצא קצת ארוך.
כל זה מיותר אם התכוונת בכלל לסיפור קצר. אם התכוונת לסיפור קצר - רק תקפיד/י על מבנה ועל שפה.
לפני הכתיבה עצמה צריך לעשות עוד הרבה דברים.
דבר ראשון - לחשוב על עלילה כללית. לא להיכנס לפרטים, רק מה הרעיון של הסיפור.
דבר שני - להגדיר את המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה. אם זה ספר פנטזיה, צריך ממש ליצור עולם עם חוקים מסויימים.
דבר שלישי - ליצור דמויות. להתחיל מדמות ראשית (או כמה דמויות ראשיות), ולעבור לדמויות משנה. לאפיין את כל הדמויות.
דבר רביעי - ליצור קווי עלילה יותר ספציפיים. למפות את הסיפור. מה קורה אחרי מה.
דבר חמישי - לערוך מחקר. אם העלילה מתרחשת בתקופת מלחמה (אמיתית) כלשהי, צריך לדעת על המלחמה הזו. אם אחת הדמויות סובלת ממחלה, צריך לדעת על המחלה. צריך לדעת את כל זה, כדי שהסיפור יהיה אמין.
אחרי כל זה, אפשר להתחיל לכתוב. לא צריך לכתוב לפי סדר ההתרחשות. יש להקפיד על משלב לשוני בהתאם לסוגה ועל שפה נכונה ותקנית.
אחר כך, לעבור ולתקן. לתקן שגיאות כתיב, לסגור חורים בעלילה, לכתוב מחדש חלקים שלא כתובים טוב.
אם בדרך יש כבר רעיון לשם - מעולה. אם לא - צריך למצוא אחד.
יצא קצת ארוך.
כל זה מיותר אם התכוונת בכלל לסיפור קצר. אם התכוונת לסיפור קצר - רק תקפיד/י על מבנה ועל שפה.
^
בדיוק!
סלמנקה אמרה הכל.
בדיוק!
סלמנקה אמרה הכל.
היי
אם אתה רוצה לכתוב סיפור לספר שיתפרסם בעתיד אז יש לזה הרבה דברים עורכים ספרותיים ותהליך מאוד ארוך אך שווה את המאמץ. אז ממליצה כבר מעכשיו לחפש סוכנות טובה לסופרים שתעזור לך גם כסופר מתחיל.
אם אתה רוצה לכתוב ספר להנאתך או לנסות לראות אם תאהב זה כמה הטיפים שלי שאני משתמשת בהם:
תיצור עלילה, כמו התקציר שמאחורי כל ספר שמסביר לך כקורא מה אתה הולך לקרוא, ככה העלילה שלך סוג של תיהיה בסיס שכבר יהיה לך משהו להתחיל איתו או לעבוד איתו.
לאחר מכן תבדוק שאין סיפור כזה כבר או שאין משהו ממש דומה כי חבל לכתוב משהו שכבר יש לא ככה? כל הקטע זה להיות יצרתי אלא אם כן אתה מוסיף טוויסט משלך.
עכשיו כשאני התחלתי לכתוב אני עשיתי את זה סתם ככה וכתבתי ואז התחרטתי על זה, שמתי לב להרבה טעויות שלי שבכנות אחר קריאה חוזרת אמרתי לעצמי לעזאזל מה זה.
אז אחרי עלילה ממליצה קודם להיות בנוי על הדמויות שלך, לכל דמות ראשית או משנית ראשית ממליצה להוסיף להם אופי ולכתוב איך הם נראים, לתאר עבר שחוו שאולי ישפיע בעתיד או יוזכר ולבחור שמות כמובן
לדמויות פחות חשובות שמופיעות פעם ב גם להם לכתוב ממליצה לכתוב קצת אופי או חוויות עבר, אבל לא כמו לדמויות הראשיות ששמה צריך להרחיב.
לאחר מכן שאתה בנוי על הדמויות והעלילה שלך ותזכור שתמיד אפשר לשנות אם תרצה זה הזמן להתחיל לכתוב. יש גם פונט בשם פרנק ריאל משהו לא בטןחה אם רשמתי נכון שזה הפונט בו משתמשים בהדפסת ספרים כי זה הפונט שהכי פחות מעייף את העין. יש הרבה קוראים שהפסיקו לקרוא את הספר שהם קנו ולרוב הם מאשימים את העלילה למרות שהעלילה הייתה טובה. זה הפונט היה הבעיה.
כמובן ממולץ גם לבחור סגנון כתיבה שאתה אוהב או תרצה להציג אל הקוראים שלך.
יש כמו כתיבת יומן
יש כאלה שמראים ממש את הסוף ומשאירים את הקוראים מבולבלים ואז רושמים נגיד 5 חודשים לפני כן
יש כאלה שאוהבים להציג את הסיפור שלהם דרך העיניים והרגשות של הדמות הראשית בלבד ויש כאלה שאוהבים לחלק את הפרקים שלהם על פי הדמויות
שפרק אחד מתפקס על דמות אחת והפרק השני על אחרת. וכמובן שאפשר לשלב סגנונות אפשר הכל פשוט צריך להיות יצרתיים
אני אחת שמאוד אוהבת כתיבה ואומרת שאם יש רעיון טוב לא לזרוק אותו לפח אלא לתת לו צ'אנס
שיהיה בהצלחה!
וממש סליחה על החפירה
אם אתה רוצה לכתוב סיפור לספר שיתפרסם בעתיד אז יש לזה הרבה דברים עורכים ספרותיים ותהליך מאוד ארוך אך שווה את המאמץ. אז ממליצה כבר מעכשיו לחפש סוכנות טובה לסופרים שתעזור לך גם כסופר מתחיל.
אם אתה רוצה לכתוב ספר להנאתך או לנסות לראות אם תאהב זה כמה הטיפים שלי שאני משתמשת בהם:
תיצור עלילה, כמו התקציר שמאחורי כל ספר שמסביר לך כקורא מה אתה הולך לקרוא, ככה העלילה שלך סוג של תיהיה בסיס שכבר יהיה לך משהו להתחיל איתו או לעבוד איתו.
לאחר מכן תבדוק שאין סיפור כזה כבר או שאין משהו ממש דומה כי חבל לכתוב משהו שכבר יש לא ככה? כל הקטע זה להיות יצרתי אלא אם כן אתה מוסיף טוויסט משלך.
עכשיו כשאני התחלתי לכתוב אני עשיתי את זה סתם ככה וכתבתי ואז התחרטתי על זה, שמתי לב להרבה טעויות שלי שבכנות אחר קריאה חוזרת אמרתי לעצמי לעזאזל מה זה.
אז אחרי עלילה ממליצה קודם להיות בנוי על הדמויות שלך, לכל דמות ראשית או משנית ראשית ממליצה להוסיף להם אופי ולכתוב איך הם נראים, לתאר עבר שחוו שאולי ישפיע בעתיד או יוזכר ולבחור שמות כמובן
לדמויות פחות חשובות שמופיעות פעם ב גם להם לכתוב ממליצה לכתוב קצת אופי או חוויות עבר, אבל לא כמו לדמויות הראשיות ששמה צריך להרחיב.
לאחר מכן שאתה בנוי על הדמויות והעלילה שלך ותזכור שתמיד אפשר לשנות אם תרצה זה הזמן להתחיל לכתוב. יש גם פונט בשם פרנק ריאל משהו לא בטןחה אם רשמתי נכון שזה הפונט בו משתמשים בהדפסת ספרים כי זה הפונט שהכי פחות מעייף את העין. יש הרבה קוראים שהפסיקו לקרוא את הספר שהם קנו ולרוב הם מאשימים את העלילה למרות שהעלילה הייתה טובה. זה הפונט היה הבעיה.
כמובן ממולץ גם לבחור סגנון כתיבה שאתה אוהב או תרצה להציג אל הקוראים שלך.
יש כמו כתיבת יומן
יש כאלה שמראים ממש את הסוף ומשאירים את הקוראים מבולבלים ואז רושמים נגיד 5 חודשים לפני כן
יש כאלה שאוהבים להציג את הסיפור שלהם דרך העיניים והרגשות של הדמות הראשית בלבד ויש כאלה שאוהבים לחלק את הפרקים שלהם על פי הדמויות
שפרק אחד מתפקס על דמות אחת והפרק השני על אחרת. וכמובן שאפשר לשלב סגנונות אפשר הכל פשוט צריך להיות יצרתיים
אני אחת שמאוד אוהבת כתיבה ואומרת שאם יש רעיון טוב לא לזרוק אותו לפח אלא לתת לו צ'אנס
שיהיה בהצלחה!
וממש סליחה על החפירה
שואל השאלה:
וואו תודה לכולם :)
וואו תודה לכולם :)
קודם כל לחשוב על רעיון מעניין על עולם או דמות שאת מרגישה חיבור אליהם. אחכ לזרום עם העלילה. אבל חשוב להמציא את הטוויסטים לפני שכותבים
וואו אני בחיים לא כתבתי ככה זה מוזר, אני ממציאה את רוב הדברים במהלך הכתיבה
ואז עורכת הרבה מאוד פעמים
ואז עורכת הרבה מאוד פעמים
קחי קורסים של כתיבה יוצרת וסדנאות של כתיבה יוצרת, זה ממש עוזר.. בעיקרון אני חושבת לשכתב יותר מדי זה פחות טוב כי זה פחות אותנטי אבל אם צריך אז לגמרי לשכתב איפה שצריך. תמלאי שאלוני דמות גם שאלוני דמויות משנה זה ממש חשוב כי ככה את בונה את הדמויות ויהיה לך מאגר שלא יהיו חורים בעלילה כי זה מעצבן ותזכרי שלכתוב זה כיף ותכתבי גם סתם פסקאות לפעמים או סיפורים קצרים שיכולים בסוף להיכנס (או לא) כפרקים ואם לא אז להעשיר את העולם ואת הדמות ויש גם מלא טריקים לכתיבה באינטרנט ביוטיוב ואפילו בטיקטוק! בקיצור תהני ואל תפחדי לשתף אנשים, אגב, זה עוזר להראות לאנשים את מה שיש לך (בין אם זה גמור או לא) כדי לראות פרספקטיבה קצת שונה וגם סתם בשביל טעויות בדיקדוק ;))
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא להתחבר ל'אני הפנימי' שלך. אני יודעת שכל סופר כבר אמר את זה, אבל באמת שכל עוד אין את זה, לכתוב סיפור טוב ומעניין הוא על גבול הבלתי אפשרי.
חוץ מזה, רוב הטיפים לא מתאימים לכל הכותבים.
בוא ננסה לדמיין סיטואציה כזאת- אתה עומד מול דף או מסמך ריקים ממילים, כוסס את העיפרון, מעביר את האצבעות על המקלדת בלי להקיש. שום דבר לא זורם.
מה עושים? איך מונעים רגעים כאלה?
-תקרא יצירות של אחרים. בין אם תרצה לכתוב משהו בהשראה שלהם ובין אם תעדיף ליצור משהו שיהיה כולו שלך, זה יפתח לך את הראש ויעזור לך להבין אילו העדפות יש *לך*. מה אתה היית מעדיף לכתוב.
כמו ששף לא יכול להסתפק במשך כל חייו באכילת קורנפלקס וחלב- הוא חייב לדעת קודם מה זה בישול, איך אפשר לשלב וליצור דברים מדהימים- ואיך בכלל לרצות לבשל! חייבים ללמוד מניסיון של אחרים ולהבין מה אנחנו רוצים שהקורא שלנו ירגיש. למה אנחנו שואפים.
-להכין רשימת דברים שבגללם אתה רוצה לכתוב. כשאתה זוכר למה, זה ייגרום לך לרצות יותר לעשות את זה. ואם תרצו- אין זו אגדה! כשרוצים פתאום הכל נהיה יותר קל.
-לשחרר את המחסומים ולהכין את עצמך מבחינה נפשית. הרבה פעמים אנחנו נמצאים בתקופות קשות או שהראש שלנו מפוצץ במחשבות שמשתיקות את היכולת לכתוב. אז תפיג את זה קצת. צא לטיול קצר, תתפלל, תעשה מדיטציה או תתעסק לפני זה בתחביב אהוב אחר... כל דבר שיסיח ממך את הדעת ויביא אותך לכתיבה רגוע.
-תכין סביבת עבודה נוחה. שולחן כתיבה מסודר, מוזיקת רקע, תאורה, מיזוג ואוכל... דברים שייגרמו לך לרצות להשאר ולכתוב.
-אל תחפש את הרגע המושלם. אם אתה רוצה לכתוב- פשוט תכתוב. כן, תדליק מזגן. וכן, תטייל קצת לפני זה. אבל לעולם לא תמצא את התנאים המושלמים. וכל עוד אתה יכול פשוט לכתוב, בכיף- עשה את זה.
-ושוב, תתחבר לעצמך. תכתוב את מה שהיית רוצה לכתוב. תצא מנקודת הנחה שכשאתה תזיל דמעה- גם הקורא יזיל דמעה.
-אם זה גורם לך להרגיש נחות, אל תקרא טיפים לכתיבה טובה! הרבה פעמים זה גורם לאנשים לבצע נסיגה מבוהלת. כמובן, שוב, זה תלוי מאוד במי שאתה. לא כל האנשים כאלה.
בסדר, זה לגבי הרקע. מה לגבי הסיפור עצמו והבנייה שלו?
כמה דרכים להתחיל לכתוב, או בקיצור, תרגילי כתיבה:
-תיזכר בסיפור שאהבת ותכתוב משהו דומה, אולי אפילו בשילוב דברים שלקוחים ממש מהסיפור הזה. הרבה פעמים יותר קל לכתוב פאנפיק.
-תכתוב על עצמך, דרך דמות אחרת. עם מה אתה מתמודד עכשיו? תסמוך עליי שכל עוד זה לא יומן אישי שלך, תוך חמישה עמודים כבר לא ייראו שמדובר בך. לפחות לא אלה שהם לא אתה.
-תכתוב מילה או משפט אקראי שקופץ לך לראש ותמשיך משם את הסיפור שהיית רוצה לספר.
-תחשוב על דבר שהיית רוצה לספר לעולם ותכתוב סיפור שבעזרתו תוכל למסור את זה.
-תתחיל לכתוב מדמות. דמות אחת שתשים אותה במקום כלשהו.
עריכה:
שכחתי להוסיף.
זה תלוי מאוד בכותב, אבל בכנות- תן לעצמך לטעות ולכתוב ולמחוק שוב ושוב. ככה בדיוק לומדים. אין שום בעיה בזה שתצטרך לזרוק כמה דברים לפח או אפילו לשמור ולהיזכר בהם אחר כך.
אם אתה מעדיף שלא לכתוב דברים מסויימים, אל תכתוב אותם. גם אם מדובר בסוף או בהתחלה או בחלק חשוב אחר מהספר.
לפי מה שכתבת, אתה כותב מתחיל. זה בדיוק השלב שבו אתה צריך לבנות את האמון עם עצמך בתור כותב. להאמין שאתה יודע לכתוב טוב ולתת לעצמך לזרום. אם בתקופה הזאת לא תעשה את זה- יהיה קשה להיפטר מזה אחר-כך. את גינוני הטקס תשאיר לשלב מאוחר יותר, לא סתם לא נתתי כאן טיפים מהסוג הזה.
בהצלחה!
חוץ מזה, רוב הטיפים לא מתאימים לכל הכותבים.
בוא ננסה לדמיין סיטואציה כזאת- אתה עומד מול דף או מסמך ריקים ממילים, כוסס את העיפרון, מעביר את האצבעות על המקלדת בלי להקיש. שום דבר לא זורם.
מה עושים? איך מונעים רגעים כאלה?
-תקרא יצירות של אחרים. בין אם תרצה לכתוב משהו בהשראה שלהם ובין אם תעדיף ליצור משהו שיהיה כולו שלך, זה יפתח לך את הראש ויעזור לך להבין אילו העדפות יש *לך*. מה אתה היית מעדיף לכתוב.
כמו ששף לא יכול להסתפק במשך כל חייו באכילת קורנפלקס וחלב- הוא חייב לדעת קודם מה זה בישול, איך אפשר לשלב וליצור דברים מדהימים- ואיך בכלל לרצות לבשל! חייבים ללמוד מניסיון של אחרים ולהבין מה אנחנו רוצים שהקורא שלנו ירגיש. למה אנחנו שואפים.
-להכין רשימת דברים שבגללם אתה רוצה לכתוב. כשאתה זוכר למה, זה ייגרום לך לרצות יותר לעשות את זה. ואם תרצו- אין זו אגדה! כשרוצים פתאום הכל נהיה יותר קל.
-לשחרר את המחסומים ולהכין את עצמך מבחינה נפשית. הרבה פעמים אנחנו נמצאים בתקופות קשות או שהראש שלנו מפוצץ במחשבות שמשתיקות את היכולת לכתוב. אז תפיג את זה קצת. צא לטיול קצר, תתפלל, תעשה מדיטציה או תתעסק לפני זה בתחביב אהוב אחר... כל דבר שיסיח ממך את הדעת ויביא אותך לכתיבה רגוע.
-תכין סביבת עבודה נוחה. שולחן כתיבה מסודר, מוזיקת רקע, תאורה, מיזוג ואוכל... דברים שייגרמו לך לרצות להשאר ולכתוב.
-אל תחפש את הרגע המושלם. אם אתה רוצה לכתוב- פשוט תכתוב. כן, תדליק מזגן. וכן, תטייל קצת לפני זה. אבל לעולם לא תמצא את התנאים המושלמים. וכל עוד אתה יכול פשוט לכתוב, בכיף- עשה את זה.
-ושוב, תתחבר לעצמך. תכתוב את מה שהיית רוצה לכתוב. תצא מנקודת הנחה שכשאתה תזיל דמעה- גם הקורא יזיל דמעה.
-אם זה גורם לך להרגיש נחות, אל תקרא טיפים לכתיבה טובה! הרבה פעמים זה גורם לאנשים לבצע נסיגה מבוהלת. כמובן, שוב, זה תלוי מאוד במי שאתה. לא כל האנשים כאלה.
בסדר, זה לגבי הרקע. מה לגבי הסיפור עצמו והבנייה שלו?
כמה דרכים להתחיל לכתוב, או בקיצור, תרגילי כתיבה:
-תיזכר בסיפור שאהבת ותכתוב משהו דומה, אולי אפילו בשילוב דברים שלקוחים ממש מהסיפור הזה. הרבה פעמים יותר קל לכתוב פאנפיק.
-תכתוב על עצמך, דרך דמות אחרת. עם מה אתה מתמודד עכשיו? תסמוך עליי שכל עוד זה לא יומן אישי שלך, תוך חמישה עמודים כבר לא ייראו שמדובר בך. לפחות לא אלה שהם לא אתה.
-תכתוב מילה או משפט אקראי שקופץ לך לראש ותמשיך משם את הסיפור שהיית רוצה לספר.
-תחשוב על דבר שהיית רוצה לספר לעולם ותכתוב סיפור שבעזרתו תוכל למסור את זה.
-תתחיל לכתוב מדמות. דמות אחת שתשים אותה במקום כלשהו.
עריכה:
שכחתי להוסיף.
זה תלוי מאוד בכותב, אבל בכנות- תן לעצמך לטעות ולכתוב ולמחוק שוב ושוב. ככה בדיוק לומדים. אין שום בעיה בזה שתצטרך לזרוק כמה דברים לפח או אפילו לשמור ולהיזכר בהם אחר כך.
אם אתה מעדיף שלא לכתוב דברים מסויימים, אל תכתוב אותם. גם אם מדובר בסוף או בהתחלה או בחלק חשוב אחר מהספר.
לפי מה שכתבת, אתה כותב מתחיל. זה בדיוק השלב שבו אתה צריך לבנות את האמון עם עצמך בתור כותב. להאמין שאתה יודע לכתוב טוב ולתת לעצמך לזרום. אם בתקופה הזאת לא תעשה את זה- יהיה קשה להיפטר מזה אחר-כך. את גינוני הטקס תשאיר לשלב מאוחר יותר, לא סתם לא נתתי כאן טיפים מהסוג הזה.
בהצלחה!
לנסות פשוט אני מניח שלאנשי הסטיפס לא אהיה הרבה מה לומר פה אז פשוט לך על זה בכל הכוח.
אני כותבת המון זמן והנה תבנית שהבנתי שהיא הכי קלה לי:
שלב ראשון(לא קשור לסיפור)
את כותבת לך בצד את רקע הסיפור ואת כל הדמיות
את יכולה לכתוב ככה
רקע הסיפור:(לכתוב מהו)
דמויות ראשיות(שמם ותיאור קצר על כל אחד למשל מה הוא ואוהב לאכול או לשתות או דברים בסגנון)
ואותו נדבר עם הדמיות המישניות כמו עם הראשיות.
שלב שני:
להתחיל לכתוב
להתחיל בפתיחה כלשהי שלא תתן הרבה מידע,לא לתת את כל המידה ישר אלה לחלק אותו לכל דף בתורה הגיונית ושווה.
לקחת דמות ראשית אחת שתהיה הכי ראיתי ותהיה כל הסיפור
חשוב גם לדעת מה העלילה ומה הולך להיות שם למשל
ילד מגיע לבית ספר חדש והוא מכיר חברים חדשים שיוצאים יחד להרפתקה
ופשוט ממשיכים.
חלק שלישי:
תכתבי בצורה תקינית ונכונה
תבדקי סימני פיסוק ותחביר
תבדקי גם מאןד חשוב את רמת השפה
פחות מומלץ לשימוש המילים כמו:סבבה,אוקיי,יאללה
תהני מהכתיבה
ואל תעצרי את עצמך
באלך להוסיף עוד משהו ולעשות הפתעה תכתבי
תוסיפי כל דבר שבא למוח בצורה כלשהי
בצהלחה
שלב ראשון(לא קשור לסיפור)
את כותבת לך בצד את רקע הסיפור ואת כל הדמיות
את יכולה לכתוב ככה
רקע הסיפור:(לכתוב מהו)
דמויות ראשיות(שמם ותיאור קצר על כל אחד למשל מה הוא ואוהב לאכול או לשתות או דברים בסגנון)
ואותו נדבר עם הדמיות המישניות כמו עם הראשיות.
שלב שני:
להתחיל לכתוב
להתחיל בפתיחה כלשהי שלא תתן הרבה מידע,לא לתת את כל המידה ישר אלה לחלק אותו לכל דף בתורה הגיונית ושווה.
לקחת דמות ראשית אחת שתהיה הכי ראיתי ותהיה כל הסיפור
חשוב גם לדעת מה העלילה ומה הולך להיות שם למשל
ילד מגיע לבית ספר חדש והוא מכיר חברים חדשים שיוצאים יחד להרפתקה
ופשוט ממשיכים.
חלק שלישי:
תכתבי בצורה תקינית ונכונה
תבדקי סימני פיסוק ותחביר
תבדקי גם מאןד חשוב את רמת השפה
פחות מומלץ לשימוש המילים כמו:סבבה,אוקיי,יאללה
תהני מהכתיבה
ואל תעצרי את עצמך
באלך להוסיף עוד משהו ולעשות הפתעה תכתבי
תוסיפי כל דבר שבא למוח בצורה כלשהי
בצהלחה
אני גם כותב סיפור עם עוד איזה חבר והוא מורכב מבדיחה פרטית בדיסקורד.
אומנם בגלל זה הוא סיפור מאוד מצחיק, אבל הכנסתי בו גם עניין ורצינות.
איך פתאום כתבתי רציני ומורכב?
זה כבר גם צריך לחשוב לפני שאני כותב, אם אני אכתוב את מה שרציתי לכתוב איך זה ישפיע אחר כך על הסיפור? לחשוב על חורי עלילה שעלולים להיות ולנסות למנוע אותם וכו'.
אני עושה את זה ענייני בכך שאני מקשר דברים בסיפור בין דברים שכתבתי כבר בסיפור ואז לאט לאט הכל נהיה מובן...
כלומר רמזים, לאט לאט... עד שהדמות מבינה את המצב.
קריאת ספרים גם יכולה לעזור בכתיבה, בהעשרת הדמיון, האוצר מילים שלך ומה שאני הכי מציע לך הוא לכתוב סיפור שאת באמת מרגישה אליו משהו.
לדוגמה, אם את רוצה לכתוב בסיפור שלך על דמות ואת רוצה לכתוב על הדמות בצורה טובה, אני הייתי כותב על דברים שאני מרגיש בתוך הדמות, דברים שעברתי ולנסות טיפה לשנות את זה ולהתאים את זה לדמות ולמצבים בהם הוא נמצא.
לדוגמה:
נניח והיה לך חלום והוא פשוט התרסק מול המציאות, כלומר לא הגשמת אותו או שאת כן הגשמת להיות מה שרצית להיות, אבל עדיין היה משהו שמפריע לך להתקדם.
אני הייתי נותן את הדוגמה של השיר "בסיבוב" של טונה שבו הוא מתאר בחורה שפשוט רוקדת במועדוני חשפנות ובפזמון "את רוקדת, את שטה
אם בא לך לעוף, אל תביטי למטה..."
כלומר שהיא מדמיינת שהיא רוקדת מול במה עם יותר מאלפי מעריצים,
אבל אם אם תביט למטה היא תראה את האנשים במועדון והיא תפסיק לדמיין שהיא באמת רוקדת ומצליחה מול קהל (לא מועדון חשפנות).
אז נניח אפשר ליצור הפשטות כמו אלו לרגשות שאת הרגשת או שאת מזדהה טיפה.
בהצלחה
אומנם בגלל זה הוא סיפור מאוד מצחיק, אבל הכנסתי בו גם עניין ורצינות.
איך פתאום כתבתי רציני ומורכב?
זה כבר גם צריך לחשוב לפני שאני כותב, אם אני אכתוב את מה שרציתי לכתוב איך זה ישפיע אחר כך על הסיפור? לחשוב על חורי עלילה שעלולים להיות ולנסות למנוע אותם וכו'.
אני עושה את זה ענייני בכך שאני מקשר דברים בסיפור בין דברים שכתבתי כבר בסיפור ואז לאט לאט הכל נהיה מובן...
כלומר רמזים, לאט לאט... עד שהדמות מבינה את המצב.
קריאת ספרים גם יכולה לעזור בכתיבה, בהעשרת הדמיון, האוצר מילים שלך ומה שאני הכי מציע לך הוא לכתוב סיפור שאת באמת מרגישה אליו משהו.
לדוגמה, אם את רוצה לכתוב בסיפור שלך על דמות ואת רוצה לכתוב על הדמות בצורה טובה, אני הייתי כותב על דברים שאני מרגיש בתוך הדמות, דברים שעברתי ולנסות טיפה לשנות את זה ולהתאים את זה לדמות ולמצבים בהם הוא נמצא.
לדוגמה:
נניח והיה לך חלום והוא פשוט התרסק מול המציאות, כלומר לא הגשמת אותו או שאת כן הגשמת להיות מה שרצית להיות, אבל עדיין היה משהו שמפריע לך להתקדם.
אני הייתי נותן את הדוגמה של השיר "בסיבוב" של טונה שבו הוא מתאר בחורה שפשוט רוקדת במועדוני חשפנות ובפזמון "את רוקדת, את שטה
אם בא לך לעוף, אל תביטי למטה..."
כלומר שהיא מדמיינת שהיא רוקדת מול במה עם יותר מאלפי מעריצים,
אבל אם אם תביט למטה היא תראה את האנשים במועדון והיא תפסיק לדמיין שהיא באמת רוקדת ומצליחה מול קהל (לא מועדון חשפנות).
אז נניח אפשר ליצור הפשטות כמו אלו לרגשות שאת הרגשת או שאת מזדהה טיפה.
בהצלחה