וואי אני כל כך עצבנית (תכנסו - פריקה)

זרקתי כרית על אחותי בצחוק וזה פגע לה בעגיל מסתבר אז היא עשתה מזה סצנה ובכתה לאמא שלי ואמא שלי דרשה ממני לבקש סליחה.
עכשיו לא רציתי לבקש סליחה כי אני לא חשבתי שזו סליחה מוצדקת, מלבד שלפני יומיים אותה האחות צילמה אותי ללא רשותי וכשדרשתי ממנה למחוק את התמונות היא לא הייתה מוכנה, גם אני פניתי לאמא שלי והיא פשוט אמרה לה למחוק ולא היה לה אכפת, אבל כשאני פגעתי בה כולה עם הכרית היא אשכרה החרימה לי את הטלפון עד שאני אבקש סליחה.
היא אמרה שההתנהגות שלי מגעילה, ילדותית בעלת אגו, שאני לא אגיע רחוק ושאני נהיית כמו אבא שלי.
נמאס לי שכל היום יורדים עליי ומחפשים אותי, אני מעולם לא שומעת אף מחמאה. אני היחידה שנותנת חיזוקים לעצמי וכבר נמאס לי. כל הזמן להרים את עצמי רק כדי ליפול שוב, כל הזמן שישפטו אותי אנשים שבכלל לא מכירים אותי שופטים אותי, כאילו מי אתם בכלל? מי שאל את הדעה שלכם?

אתם חושבים שאני מגזימה?