20 תשובות
הבעיה שהם לא מאמינים בכך שהוא קיים - משמע הוא לא ברא אותם.
מוסר זה להבין מה רע ומה טוב ולפעול בצורה הטובה ביותר גם אם זה נוגד את הרצונות שלך, מגוגל: אחת ממטרות המוסר היא לתת לאדם כללים מנחים וערכים להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם או עם שאיפותיו. לדעתי מוסריות שונה מאדם לאדם זה תלוי בעיני המתבונן כמו להיות טבעוני\צימחוני וכו'
שואל השאלה:
אני מדבר גם על אנשים שהם יחסית נורמליים (אלה שכן מאמינים, לא אלה שבכלל לא מאמינים).

על אנשים שאין להם מספיק שכל לדעת דבר כזה פשוט שלעולם שיש בו סימני חכמה - שיש לו בורא, והוא לא יכל להיווצר לבד, כמו שמכתב בעל תוכן חכם לא יכל להיווצר לבד כתוצאה מזה שהדיו נשפך על הנייר בצורה אקראית, באמת אין טעם לשאול את השאלה הזאת.

יש מאמינים שטוענים שאם הם מוסריים, כי ככה צוה ה' - אז הם לא באמת מוסריים כי הם באמת מוסריים, אלא סה"כ עובדים את ה'. השאלה למה גם הם לא מבינים שגם זה חלק ממוסריות להכיר טובה למי שברא אותך...
שואל השאלה:
"מוסר זה להבין מה רע ומה טוב ולפעול בצורה הטובה ביותר גם אם זה נוגד את הרצונות שלך"
- עבודת ה' לא עונה על ההגדרה הזאת? לפי מה שהסברתי מקודם.
אני לא הם, אבל אולי מהמחשבה שבני אדם צריכים מוסר, ואילו בורא עולם הוא כל יכול ולא זקוק לזה? כנראה שלא
שואל השאלה:
^ אולי את צודקת.
לא מאמינים חושבים ככה כי מוסר מתקשר עם עשיית טוב ועזרה לאחרים זאת עשיית טוב.

מאמינים חושבים ככה מאותה סיבה, והם כנראה לא מרגישים סתירה בין לעשות טוב לאנשים לבין להיות 'טובים' לאלוהים (מה זה אומר בכלל?) ומרגישים שזה מה שה' מצפה מהם.

אפשר להביא חיזוק לטענה הזו מישעיה, ישעיה הנביא מוכיח את העם דווקא על חוסר במוסריות בין אדם לחברו ולא על חוסר במוסר כלפי ה'; יותר מזה, הוא אומר בפירוש שאין טעם בעבודת ה' כאשר אין מוסר בסיסי כלפי שאר בני האדם. ''וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.''
שואל השאלה:
להיות טוב לאלוקים - לעשות את רצונו (למרות שזה טובת עצמך, כי אתה זה שהולך לקבל את על שכר, ולכן הם לא רואים הפ משהו מוסרי. אבל מה עם אלה שעובדים את ה' שלא על מנת לקבל פרס?)
כי הם לא מבינים שאלוקים קיים.
עצוב מאד
מוסריות היא דבר שבן אדם מקבל אנשים לא נולדים עם זה, האנשים שמאמינים וגם אלא שלא יכולים לעשות טוב בשביל טוב לכל בני האדם.
המאמינים מוכירים טובה לבורא עולם ברור ואחת הדרכים היא 'מצוות עשה שבין אדם לחברו' עצם זה שהאדם עושה טוב לזולת זה מוקיר תודה לאלוקים, גם אם חשבת על זה וגם אם לא העשיית טוב מתוך טוב ולא לעצמך היא משו שניתן לעם ישראל חלק אלוקי, האדם עושה טובה לאחר וע"י כך עושה נחת להקב"ה.

גם אלא שלא מאמינים אם הם יהודים מעשיהם הטובים תמיד יעלו לה', כל חסד אפילו הכי קטן מהאדם הכי פשוט עושה נחת לה', ואצל המאמינים יש מצוות אשר הן כדי להוקיר את ה' לא כך? ככל שהמצווה יותר קשה והאדם עושה אותה בחיוך ושמחה זה הדבר שמרווה הכי הרבה נחת להקב"ה גם אם מתוך מסוריות וגם אם לא, כמובן שגם אצל אלא שלא מאמינים גם הם עושים נחת לה' גם אם זה לא מכוון(;
כי הם לא מאמינים בו/מרגישים אליו קרבה, לעומת בני אדם.
מה בין מוסר לעבודת האלוהים? אלו שני ערכים שונים בתכלית. ועל האדם הדתי לתעדף את עבודת האל.

ניתן ללמוד זאת מסיפור עקידת יצחק. שם אברהם עשה מעשה לא מוסרי לחלוטין, אך המעשה הדתי העליון. שכן שיויתי ה' לנגדי תמיד ולא שיויתי אדם לנגדי תמיד.
שואל השאלה:
^ למה להגיד שזה לא מוסרי? הקב"ה מצוה על דברים לא מוסריים? פשוט השכל של האדם מוגבל להבין את כוונתו, אבל עליו לסמוך עליו יתברך.
^מעשה העקידה לא היה מוסרי בשום צורה ודרך.. וזה בדיוק היופי בו.
שואל השאלה:
אם הק"בה רוצה שתקריב לו את הבן שהוא בעצמו הביא לך - זה לא מוסרי? גם ככה הכל שייך לו יתברך, ואין פה שום עוול ליצחק אבינו (עליו השלום). להפך, זה מעלה אתו בדרגה. החשש היה לחילול השם (כי אברהם אבינו, עליו השלום, בעצמו פירסם ברבים שהקב"ה אינו חפץ בקרבנות אדם, ופה הוא עצמו סותר את זה), אבל אברהם אבינו האמין מדבר ה' בעצמו לא תצא תקלה חילול השם, ופה גדלותו וגודל אמונתו. אבל זה ממש לא מראה על חוסר מוסריות שלו.
^אם יש כלב ששייך לך זה לא אומר שיהיה מוסרי להרוג אותו. דבר דומה גם כאן.

זה לא מראה על חוסר מוסריות, אלא על דחיית המוסריות מפני הערך הדתי. פה גדולתו של אברהם.
^^^יש טענה פרשנית שטוענת שבעצם אברהם נכשל בניסיון העקידה מכיוון שהוא נשמע לו, היה לו לסרב ולהתמקח כמו שעשה בסדום אך מכיון שהקרבת ילדים היתה פרקטיקה מקובלת באותה תקופה אברהם קיבל זאת בשלווה.
ראיה לטענה זה שאחרי סיפור העקידה אלוהים לא מתגלה יותר לאברהם ישירות אלא רק דרך שליחים.
אנונימי
^גם לפי הפירוש הזה (שלא הכרתי) זה לא שהוא נכשל כי הוא נשמע לניסיון אלא הכישלון הוא בזה שהוא לא התמקח, וקיבל את זה בשלווה, אם הוא היה מתמקח כמו בסדום אבל אלוהים בכל זאת היה מצווה ברור שהוא היה צריך להישמע לו
מה לא מוסרי בעקידת יצחק
אלוהים נתן לבן אדם חיים, אלוהים רוצה אותם בחזרה, הכל שלו, הוא מנהל את העולם, והוא בעל הבית גם על החיים
הכל סבבה, איפה יש פה חוסר מוסריות
תפוחי, לטענתך גם זה שאלוהים מסיים את החיים של כל בן אדם זה לא מוסרי? אין עם זה בעיה אלוהים לא אמור להיות כפוף למוסר, אבל אני סתם שואל, אם באמת זאת דעתך?
זה נשמע לי קצת לא חכם לחשוב שלסיים את החיים של מישהו זה לא מוסרי
אם אלוהים נתן את החיים למטרה מסוימת והוא החליט שהמטרה הושגה והגיע הזמן לסיים, והוא לוקח את האדם חזרה אליו, מה לא מוסרי פה?
^^^אני מעדיף להצמד לגוף הטקסט. ממנו משתמע שהניסיון הוא האם אברהם יפקפק לרגע בדברו של אלוהים.

^יש לכם מוסר מעוות אם אתם חושבים שאם מישהו נתן חיים לאחר, יהיה מוסרי אם הוא יהרוג אותו. אם אני הצלתי מטביעה את אותו אדם 100 פעמים, זו עדיין תהיה שחיתות מוסרית אם אניח לו למות בפעם ה-101.

אלוהים לא מסיים חיים של בני אדם, הם מסתיימים לבד.