אם אני יהודי ואני שונא את הדת זה אומר שנשמה שלי היא חלק מערב רב?

ככה למדתי בכמה ספרים קדושים. הרי הנשמה של יהדוט אמיתית משתוקקת לקב"ה - אז הוא לא ישנא את היהדות.

שטויות במיץ לחמניות. אתה כנראה חווית מפגשים לא נעימים עם הדת. כפייה וחוסר נעימויות. לא בטוחה שאתה שונא את הדת כמו את הנציגים שלה. שבהחלט נכנסים עמוק לחיינו. אני חושבת שהגיע הזמן להבין שלכל אחד זכות בחירה ושגם לך יש כזאת. אלוהים עף עליך גם אם אתה שונא אותו. כי הוא אנרגיה מטיבה ולא דורשת שומדבר מעבר לזה שתבקש את מה שאתה רוצה ותודה על הטוב שיש לך. הדתיים מתבלבלים וחושבים שיגידו לך שאתה כזה ואחר. אבל תכלס החשבון שלך מול היוצר הוא אישי. ואם זכור לי נכון אין לו סגן עלי אדמות

אני יודעת ואני מסכימה יש לי חברים נפש מאמינים שאני אוהבת אותם מעומק הלב. אבל אתה יודע כמוני שיש רבים שמתערבים וחודרים לזכויות הפרט. אפשר לעקוף

זה אומר שאתה צריך ללמוד אמונה

בלי קשר - גם ערב רב יכול לחזור בתשובה

^מחזקת.
אני לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך ככה שלא אוכל לומר..
אגיד באופן כללי שלא הייתי ממהרת קרוא לדבר בשם כה מוגדר ומקבע מפני שהיהדות היא גדולה.
נאמר לנו "חנוך לנער על פי דרכו" לכל אדם יש את הנטיית נפש שלו והדברים שמושכים ומעניינים אותו יותר.
לעיתים לוקח זמן רב עד שהאדם מצליח למצוא את הבית מדרש המתאים לו לפי נטיית נפשו.
במקרה של הגעה לבית מדרש לא מתאים הדבר יכול ליצור אנטגוניזם חזק ומשם הדרך להידרדרות קלה.
בכול אופן בהצלחה במציאת המקום שלך.