קמתי מוקדם היום וכולם ישנו חוץ מאח שלי וראיתי שהוא יוצא לאנשהו, אז שאלתי "לאן אתה יוצא ב6 בבוקר?"

והוא אמר "ממש בא לי לים רוצה לבוא?"
אז אמרתי "למה בשעה כזאת?"
והוא אמר "הכי ריק שם"
אז אמרתי "יאלה אני באה אני רק אתארגן"
והוא אמר "אל תתארגני, את יפה ככה
וגם בטח אין שם אף אחד, צחצחי שיניים, שטפי פנים, שימי כפכפים ובואי, אני מחכה לך באוטו."

כשהגענו, לא היה שם אפילו מישהו אחד.
הוא הוריד חולצה ואמרתי
"אני לא נכנסת למים בבוקר"
והוא אמר "גם אני לא, אבל פעם השתזפת בזריחה?"
אז הורדתי חולצה ונשארתי עם חזיה

ואז ישבנו על המחצלת, קרוב למים
הסתכלנו על הים כמה דקות ואז נישקתי אותו
הוא נישק אותי בחזרה איזה שתי דקות ואז הפסקנו
ואמרתי "איכס סליחה"
והוא אמר "בסדר לא צריך לספר למישהו, זה לא שאנחנו הולכים להתחתן"
היה כל כך נורמלי באותו הרגע, אבל
כשחזרנו הביתה נזכרתי כמה זה לא בסדר
ולא דיברנו מאז, אפילו לא מילה.

מה לעשות? אני צריכה לספר למישהו?
ואני פוחדת שלא נחזור לדבר