איך זה הגיוני שלא בכיתי כששמעתי שסבא שלי נפטר ?

יכול להיות היית פחות קרובה אליו

זה קרה לי גם
זה פשוט שוק ולא ידעתי איך להגיב לסוג כזה של עצב
משתתף בצערך

לפעמים לוקח זמן לעכל את זה וזה בסדר שלא בכית זה לא אומר שלא אכפת לך יהיה בסדר

לא יודעים
אולי לא היית מחוברת אליו כלכך?
אולי סתם היית ממש בשוק ולא עיכלת?
את יודעת יותר טוב מאיתנו

את לא היחידה
הייתי צריך לעשות כאילו אכפת לי
עכשיו את מרגישה יותר טוב עם עצמך?

נ.ב אני מבין לגמריי את המינוס אבל פשוט לא הכרתי אותו בכלל כמעט והייתי קטן
אותו דבר לגבי סבתא שלי

כן מה שהוא אמר יכול להיות שלא היית קרובה אליו

^בדיוק
כשסבא שלי נפטר, הבן אדם הכי מדהים שהכרתי,
אני כל כל אוהבת אותו
אני גם לא בכיתי בכלל כשהודיעו לי
אני לא חושבת שבכלל הבנתי את הסיטואציה בכלל
זה קורה
רק אחרי תקופה אני אשכרה קלטתי שהוא איננו ומשום מקום בכיתי
זה קורה וזה קורה המון
את פשוט עדיין לא עיכלת את זה

תדעי לך שזה דבר לגיטימי ממש וזה לא אומר שלא היית קרובה אליו/לא אהבת אותו/את לא עצובה/זה לא כועס עלייך. גם אם שאר המשפחה בוכה ואת לא, זה לא אומר שמשהו לא בסדר אצלך וזה דבר לגיטימי לגמרי.

כל בן אדם מגיב ומתמודד עם הכאב אחרת. יש כאלו שיבכו בלי סוף ויסתגרו בחדר כמה ימים, יש כאלו שיקחו את זה קשה ויצטרכו טיפול מקצועי, יש כאלו שקופאים, יש כאלו שלא בוכים וזה דבר לגיטימי לגמרי.

יכול להיות שאת צריכה עוד זמן לעכל את זה, יכול להיות שעוד לא עיכלת את זה לגמרי וגם יכול להיות שככה את מגיבה במצבי סטרס ולחץ וזה בסדר גמור.

אני ממש ממש מצטער לשמוע, ותהיי חזקה.

אולי אתה פשוט לא מביא את הרגשות שלך או שהרגש פחות חזק אצלך הגל בסדר זה לא אומר שמשהו בך לא בסדר
ואולי גם לא כל כך היית קרוב אליו

אני גם לא בכיתי כשאמרו לי רק אחרי כמה ימים באמת הבנתי שזה מה שקרה חאז בכיתי

קרה גם לי אבל זה בגלל שאני לא אוהבת להראות רגשות וכול זה