13 תשובות
מצטרפת לתימני
שואל השאלה:
אני מפחדת לעלות במשקל ומהקלוריות
אני מפחדת לעלות במשקל ומהקלוריות
אנונימית
אבל את כן צריכ לעלות את תראי ותהיי יותר בריאה
למשל אני עליתי 9 קג ואני רק נראה יותר טוב ובריא
למשל אני עליתי 9 קג ואני רק נראה יותר טוב ובריא
אני מאמינה שאת כבר יודעת שהרגשות האלה לא טובים ובריאים לך, אני יודעת שזה קשה לך ומקווה שתצליחי לעבור את זה ושזה יגמר כבר, ועצוב לי בשבילך. אני יודעת שלא משנה כמה יגידו לך שאת יפה ורזה זה לא ישנה לך כי בסוף זה הרגש שלך ואיתו אי אפשר להתווכח, אז אני לא באמת יודעת מה אני יכולה להגיד שיעזור לך. תשמחי שלפחות לאותם האנשים שמציקים לך אכפת ממך והם אוהבים אותך ודואגים לך. אני יודעת שזה קשה ממש, אבל אני מאמינה שאת תצליחי לעבור את זה ושתצליחי לשמוח ולהיות שלמה עם עצמך. את תמיד יכולה לדבר איתי, אני כאן.
ובבקשה אל תתחילי עם הקאות, באמת שזה ממקר ממש והורס את הגוף ממש.
למה את שמה ץמונה שאת חותכת וורידים בפרופיל? אני שואל באמת, את בסדר בראש? דווקא ממשהי שחוותה טת זה ציפיתי שתדע שזה עושה טראומות לאנשים וזה לא נעים לראות את זה
אם את קוראת לעזרה יש דרכים אחרות ויותר יעילות
אם את קוראת לעזרה יש דרכים אחרות ויותר יעילות
אני חושב שבסופו של דבר הערות תמיד יגיעו מאחרים, בצורות שונות, ברמות שונות, אבל הן שם. הדרך העיקרית להתמודד איתן היא לא לתת להן את המקום הזה. אל תתני לעצמך לשקוע בתוך אותם הערות ולהיכנס ללופ מחשבות על עצמך שקשה לצאת ממנו. אני יודע שזה לא פשוט כמו שזה נשמע. אי אפשר להגיד פשוט למישהו לנטרל לגמרי את הרגש והתחושות לגבי הערה שמישהו אומר לו. עמוק בפנים, לכולנו אכפת מה חושבים עלינו, והערות פוגעות חודרות עמוק. אני כן יכול להציע לך ללכת על החיוב במקום על השלילה, לנסות להיות שלמה עם עצמך, ואת תראי שלאט לאט כבר פחות אכפת לך מה אומרים. להרגיש רע עם עצמך זו תחושה קשה, וזה הופך אותך לעוד יותר פגיע בפני תגובות, הערות ודיבורים, בעיקר כי אותן הערות "מאשרות" את התחושות שלך עם עצמך, דוגמה: הוא אמר שיש לי אף גדול, אני באמת מכוער כמו שחשבתי. דברים בסגנון. העניין של אכילה הוא עניין מורכב. העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא להעריך את עצמך, רזה, שמנה, באיזה משקל שלא יהיה, שתדעי שאת מעולה ויפה כמו שאת. אני לא באמת יודע מה עובר עלייך והלוואי שהייתי יכול לעזור יותר מסתם לכתוב באתר, אבל תמיד תזכרי שהכי חשוב זה מה שאת חושבת על עצמך. קיטשי ככל שיהיה, זה נכון. את צריכה לאהוב את עצמך ולהשלים עם מי שאת. לגבי המשקל, בתור אדם שעבר דברים בסגנון, אני יכול לומר לך שמה שעזר לי זה ספורט. אני מאוד פעיל, וזה מאפשר לי לאכול הרבה בלי דאגות. אני מבין את הדאגה מעלייה במשקל אבל חשוב להבהיר שגם לעלות במשקל זה לא סוף העולם. משקל הוא משהו שאפשר לשנות, משהו שמשתנה כמעט בכל יום. חבל לבזבז את החיים בדאגות ממנו. תאכלי בריא, תעשי ספורט, זה יעשה לך טוב לגוף ולנפש. אני באמת אומר לך, חבל להתבאס בגלל זה. הייתי שם. את יודעת שאת מעולה בדיוק כמו שאת. ואל תתני לאף אחד לגרום לך לחשוב אחרת.
בגיל הנעורים אסור לעשות דיאטת רעב כי זה יכול לפגוע בהתפתחות שלך השאלה היא איך את מרגישה עם הגוף שלך, אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית
שואל השאלה:
רציתי ללכת לפסיכולוגית אבל אני מתביישת לבקש
רציתי ללכת לפסיכולוגית אבל אני מתביישת לבקש
אנונימית
היי יקרה,
משער שבתוך כל החוויה המטלטלת שאת עוברת, בנוסף לחוסר הביטחון כפי שהעדת בתגיות, נדרשו ממך כוחות רבים לעלות לכאן, למצוא את המילים ולשתף אותנו בקרע שאת חווה...
מדברייך בולטת תחושת חוסר האונים ותסכול... מצד אחד הפרעת האכילה שלא מפסיקה לרחף מעל הראש... מצד שני לחץ מהסביבה שתמיד מזכיר שהיא שם...
נשמע שאת כל כך לבד בהתמודדות... כאילו שאף אחד לא באמת מבין עד כמה שזה כבד- לקום אל עוד יום של מלחמה בלתי פוסקת בזמן שהאנשים הכי קרובים אלייך לא עוזרים.. כמה מרסק זה יכול להיות שדוחפים אותך למקום שעושה לך כל כך רע... כמו להיתקע במבוך שאין ממנו יציאה..
יקרה, שומע כמה את מותשת... כמה הגוף עייף מהמלחמה... חשוב שתדעי שגם באופן ווירטואלי... את לא חייבת להתמודד עם זה לבד...
כמו שכתבו לפני, אולי לאפשר עזרה מקצועית מבחוץ כמו פסיכולוג או יועצת או אפילו שמיעת תוכן בנושא יוכלו לעזור קצת בהתמודדות ואולי להאיר קצת אור בתוך האפלה... אם זה בסדר, אני אשמח לשתף אותך בקישור לפודקאסט "לא טוב לי" פרק 1 שמדבר על הפרעות אכילה שנמצא באתר של סהר:
זה הקישור: https://sahar.org.il/eating-disorders/
בנוסף, אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך
מתנדב סה"ר
משער שבתוך כל החוויה המטלטלת שאת עוברת, בנוסף לחוסר הביטחון כפי שהעדת בתגיות, נדרשו ממך כוחות רבים לעלות לכאן, למצוא את המילים ולשתף אותנו בקרע שאת חווה...
מדברייך בולטת תחושת חוסר האונים ותסכול... מצד אחד הפרעת האכילה שלא מפסיקה לרחף מעל הראש... מצד שני לחץ מהסביבה שתמיד מזכיר שהיא שם...
נשמע שאת כל כך לבד בהתמודדות... כאילו שאף אחד לא באמת מבין עד כמה שזה כבד- לקום אל עוד יום של מלחמה בלתי פוסקת בזמן שהאנשים הכי קרובים אלייך לא עוזרים.. כמה מרסק זה יכול להיות שדוחפים אותך למקום שעושה לך כל כך רע... כמו להיתקע במבוך שאין ממנו יציאה..
יקרה, שומע כמה את מותשת... כמה הגוף עייף מהמלחמה... חשוב שתדעי שגם באופן ווירטואלי... את לא חייבת להתמודד עם זה לבד...
כמו שכתבו לפני, אולי לאפשר עזרה מקצועית מבחוץ כמו פסיכולוג או יועצת או אפילו שמיעת תוכן בנושא יוכלו לעזור קצת בהתמודדות ואולי להאיר קצת אור בתוך האפלה... אם זה בסדר, אני אשמח לשתף אותך בקישור לפודקאסט "לא טוב לי" פרק 1 שמדבר על הפרעות אכילה שנמצא באתר של סהר:
זה הקישור: https://sahar.org.il/eating-disorders/
בנוסף, אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך
מתנדב סה"ר
את לא צריכה להתבייש אין בזה כל בושה האמיני לי אם הייתה אפשרות כלכלית אז חצי מדינה הייתה הולכת לקבל ייעוץ בפסיכולוגי
תדאגי לבריאות הגופנית והנפשית שלך
בהצלחה
תדאגי לבריאות הגופנית והנפשית שלך
בהצלחה
אם את צריכה לעלות במשקל אין לך ממה לפחד
את לא אוכלת עוד כי את שבעה או כי את מרגישה שאת שמנה?