אני מרגיש ש(כמעט) לאף אחד לא אכפת ממני

היום יש בגרות ב-5 יח"ל ואני ניגש אליה (אמנם קיבלתי 96 אבל אני מנסה לשפר)

ידידה קרובה, עזרתי לה כל יום לפני הבגרות (הזאת), תרגלתי איתה תרגילים ברמה שנוחה לה, פתרנו בקצב איטי ממה שאני רגיל ועזרתי לה בכל דבר ועכשיו היא לא מאחלת לי בהצלחה בגלל ענייני אגו (שהיא לא תפנה אליי מיוזמתה).

ידידה קרובה מאוד, במשך השנה האחרונה עזרתי לה יום יום בגלל מצבה הבריאותי הירוד, דאגתי לה, הצחקתי אותה ועשיתי הכל כדי שהיא תרגיש טוב ועכשיו כשהיא מרגישה מעולה וקיבלה 100 בבגרות האחרונה היא שכחה ממני ולא איחלה לי בהצלחה.

גם שני החברים היחידים שלי שכחו אותי ולא איחלו לי בהצלחה, הם לא ניגשים לבגרות..

**ההורים שלי כן איחלו לי בהצלחה.

אני יודע, אתם אומרים לעצמכם "בסך הכל בהצלחה, מה הסיפור?" אבל בזה נמדדים חברים, אם הם פה בשבילך או שוכחים ממך.

מה לעשות? אני לא רוצה לנתק איתם קשר כי הם החברים היחידים שלי, אני לא רוצה להיות לבד..