אוקי רציתי קצת לפרוק אשמח אם מישהו יקשיב. בעיקרון אני בפנימייה שלוש שנים ולפני הפנימייה הייתי בודדה המשך בפירוט

בקיצור אין לי חברים בעיר שלי והחופש הגדול עושה לי ממש רע, וזה לא אפשרי להיפגש עם חברים מהפנימייה כי אני גרה ממש בדרום ואין חי אפשרות כזאת.
בקיצור הגעתי לפנימייה המקסימה שלי עם חרדה חברתית ובפנימייה יש טיפול שמאוד עזר לי ובאמת יש לי היום חברים וטוב לי. אבל בחופשות ארוכות אני פתאום רק בטלפון ולא יוצאת מהבית ואני שוקעת במקום שהייתי בו לפני שלוש.
אני נכנסת לדיכאון לא יוצאת מהמיטה רק בטלפון יש לי אכילה רגשית רבה עם אמא שלי אפילו לא מצליחה לעשות משהו שהוא לא הטלפון כמו לקרוא ספרים או לראות טלוויזיה או משהו שהוא מחוץ לטלפון ולראות כל היום סטורי באינסטגרם. זה עושה לי רע ומוריד לראות כל היום אנשים מאושרים ולי באמת אין אף אחד חוץ לדבר כל היום דרך מסכים.
הרבה זמן בבית ממש מדכא אותי ועושה לי באמת לבכות הרבה להתבשל ומחשבות של אין לי כוח לכלום. וגם שכבר יש סיבה לצאת אין לי כוחות לכלום.
אני מרגישה כלכך לבד ולא יודעת מה לעשות .
אני רק בדיכאון ולא יצאתי מהבית שבוע וחצי .
אני אפילו לא מתקשרת עם אמא שלי ורק בטלפון שמבשל לי את המוח .
אני לא יודעת מה לעשות.
באמת