כל החברות שלי עזבו אותי בבקשה תכנסו

אני לא עוברת תקופה טוב כלכך בעצמי אבל יצא לי הרבה שיש לי קצת התפרצויות עצבים אני לוקחת דברים ללב (לא בכוונה)
כולן עזבו אותי אומרות לי שאני צבועה, מזויפת ועוד.. וזה לא פעם ראשונה שעוזבים אותי
עכשיו הן נהנות בלעדיי
גיליתי שהחברה הכי טובה שלי באמת ההפך ממני ואין לה שום חשיבות לחברות הכי טובות ואני כמו כל החברות הקרובות שלה והיא לא מוכנה לעזור לי בריבים כי היא לא רוצה להתערב והיא חושבת רק על עצמה לרוב והיא תעדיף לפגוע בי מאשר להיפגע ובקיצור אין לי באמת אף אחד..
אני רציתי לבלות עם חברות את החופש הגדול, חוויות ומלא אבל עכשיו אין לי גם בעוד חודש יש לי יום הולדת ואני מפחדת שאף אחד לא יעלה לי כמעט לסטורי סטורי יום הולדת כי אין לי חברים בכיתה כלכך לא בדיוק מתים עליי בשכבה רואים אותי בתור "חנונית" כי אני משתתפת בשיעורים וזה.. (אני לא חנונית גם חברות שלי לשעבר מחוץ לכיתה אמרו וגם המשפחה שלי הם צחקו על זה שחושבים שאני חנונית) בקיצור אמרתי גם לאמא שלי היא די התעלמה כי אין לב מה לעשות עם זה..
ביסודי שלי גם לא היה לי אף אחד והציקו לי כי הייתי מוזרה והנה שוב גם אחרי שהתבגרתי והשתנתי האופי שלי באמת כזה נורא? אני אוהבת לדבר אני אוהבת תשומת לב יש לי התפרצויות עצבים לפעמים, אני לוקחת דברים ללב לרוב ושאני רצינית אני לא כזאת נחמדה אבל אני תמיד שם בשבילן תמיד עוזרת ולוקחת אותן למקומות ומזמינה אותן ואמרו לי גם שאני מצחיקה
זה יותר פריקה אבל אשמח לשמוע עצות גם מהוד הטוב וגם מהרע
נ"ב: יש לי גם חשיבת יתר
תודה למי שקרא.ה את כל זה