מיהו הפילוסוף/ רטוריקן החביב עליכם מן העת העתיקה?

אריסטו

סוקרטס (האפלטוני, כפי שהוצג בתקופה הראשיתית של פלאטון). החן שבדיאלקטיקה הסוקרטית, האלגנטיות שלה, ההתממות שבה, והמניע של סוקרטס מאחורי הדיאלוגים כולם, רק אלו לבדם מספיקים לי לרוממו מעל לכל השאר. שלא נדבר על הטיעונים החדים והמדויקים, אשר פוגעים בדיוק במטרה ומוכיחים לבן השיחה המתנצח עם סוקרטס שאין הוא יודע דבר על דבר. והפילוסופיה הניכרת ממנו? מדהימה ביותר. בקסם הרטורי המיוחד שלו, ובטיעונים החדים כתער הוא מוליך אל המסקנות ההגיוניות ביותר אודות הסגולה הטובה. וכמו שאומר לו מילטוס באפולוגיה: "מנצח את הדעת המפסידה". קרי, מעלה על נס את הדעה אותה כולם חושבים לבזויה, ומוריד את קרנה של זו אשר בטוחים בה שהיא אמת. וכמובן לא מזיק שאותם דיאלוגים עשויים בכתיבה הספרותית המפליאה בשלמותה של אפלטון. עם כמה שאני מחבב את אריסטו, הראקליטוס, זנון, אפלטון, ופארמנידס, אני לא חושב שיש מישהו שאני מעדיף על סוקרטס (גם אם בטיעונים גרידא יש שאני מעדיף יותר).

הוא מאשים את סוקרטס בהשחתת הנוער עם דעת שאיננה נכונה (כאשר בפועל, כפי שהראה סוקרטס, בעייתם היא עם כך שהוא חשפם במערומיהם כסכלים המתיימרים להיות חכמים). כמובן, סוקרטס הפיל טענה זו בקלות רבה.

^אך לאו דווקא זאת. שכן כפי שהוא הוכיח להם, מדובר דווקא בדעת הצודקת (או לפחות, שאין היא טועה יותר מטענותיהם). כך אני הבנתי מן הטקסט, כמובן, יכול להיות שטעיתי.

פלוטינוס כפרה עליו

שלמה המלך!

חכמי ישראל בקלות. שמות כמו אריסטו , סוקרטס ואפלטון שמות מפורסמים אבל היהדות תמיד הייתה ברמה מוסרית הרבה יותר גבוהה

ניקולו מקיאוולי

יגנאז סמלוויס, הוא היה מהראשונים למצוא הוכחה לקיומם של חיידקים מיקרוסקופים הוא עבד בקליניקת לידה ושם לב שרוב מקרי המוות זה מנשים שהמטפלים שלהם גם ביצעו ניתוחים שלאחר המוות וזה למה הוא החל להשתמש בסבון תעשייתי וראה שמקרי המוות ירדו במלא, הוא הוכנס לבית משוגעים על זה, למדתי עליו בשיעור פילוסופיה במכללה שלי (מחונן, לא רוצה לדבר על זה)

^^הוא לא מהעת העתיקה
^הוא גם לא מהעת העתיקה וגם לא פילוסוף

לול שחכתי לכתוב שהוא לא מהעת העתיקה.