דתי זה אדם שגם מאמין שהדת נכונה וגם הולך לפיה? או שאפשר שאדם יוגדר דתי גם אם הוא משתייך רק לאחד מהם?

דתי זה אדם שגם הולך לפיה
אני מכיר הרבה אנשים שמאמינים שהדת נכונה אבל עושים מעשים שלא נדע מטומאה
דתי זה אחד שבאמת אמיתי עם עצמו ועם אלוקים
ולא אחד ששם כיפה ביום ובלילה יוצא למועדונים זה לא באמת דתי

צריך גם להאמין וגם ללכת לפיה

כן כי בשביל להיות דתי צריך ללכת לפי התורה
וכמובן גם מאמין בהקב"ה

אני מאמין שדתי זה מי שמגדיר את עצמו דתי.
אחרת מאוד קשה להבין איפה הקו עובר? אם הוא שומר שבת אבל לא כשרות אז הוא דתי?
אם הוא שומר הכל אבל מאונן בסתר הוא דתי?
אני מאמין שלדת יש מצוות יסוד קלאסיות שלרוב מי ששומר אותן יגדיר את עצמו דתי, אבל מאוד קשה להבין איפה הקו עובר

אני לא יודע אם להגדיר את עצמי כדתי לכן אם שואלים אותי אני אומר שומר שבת ושומר נגיעה
אני לא מקיים את כל המצוות לצערי לא נגעתי לדרגה הזאת

צריך את שניהם.

אדם שמאמין שהדת נכונה ושומר על החוקים שלה

אמונה בדת איננה רלוונטית.

^ אמונה בדת - זה בסיס להכל, והיא קודמת לקיום שלה.

^שמירת הדת היא הבסיס להכל. כמו שנלמד מהרמ"ד, לא אמר הקב"ה אנוכי ה' אלוהיך עושה שמיים וארץ, מחויב המציאות כולה. אלא אמר אני ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. החוק קודם לאמונה.

כי בריאת העולם - זה לא מה שראינו, אבל יציאת מצרים - זה משהו שכן עברנו, לכן אנחנו (היהודים) צריכים להכיר את הקב"ה על פי יציאת מצרים. זה קשר יותר אישי מאשר רק היסק לוגי שלעולם חייב להיות בורא.

^והקדים זאת לחוק. במעמד ההר הקב"ה לא נימק מדוע יש להאמין בו, אלא נימק מדוע יש לשמוע לו.

^ אז למה למדו מכאן את מצות האמונה? למשל, ספר החינוך, מצוה כה.

וברור שאם אתה מאמין בו - אז אתה צריך לשמור את מצוותיו. לכן הוא יתברך הקדים את זה לחוק.

^למדו, טעו. זה ממש כמו ללמוד מ-"בראשית ברא" שיש להאמין שהעולם נברא. ורש"י ורמב"ם היו מאלו שאמרו שלא כן.

ופה אפשר גם הפוך. ברור שאם אתה שומר את חוקות הדת, חייב אתה להאמין בו.

^ מה זה "טעו""? אתה יורת גדול בעל ספר החינוך או כל קמור אחר? ואין קשר בין "אנוכי ה' אלהיך" לא "בראשית ברא". דרך אגב, רש"י כובת שפסוק זה בא לא כדי להורות את ספר הבריאה, אלא כדי שנשיב לאומות העולם "ליטיסים אתם" - שכל הארץ היא של הקב"ה...

ולהתחיל לשמור מצוות הדת מבלי להאמין, ורק אחר כך להאמין - זה פחות רציניולי מקודם כל להאמין, ואז לשמור מצוות.

^במקום אחר.

וזה משנה כי? הדת היא ערך. ממש כמו שמקבלת ההומניזם תנבע קדושת האדם, מקבלת הדת תנבע האמונה.

איך שאני תופס את זה - אדם שהולך לפיה.

נדמה לי שכדי להיחשב דתי אתה צריך לענות לקריטריונים של אןתה הדת, אחרי הכול אמונה מתלווה במחוות למה שאתה מאמין בו ורק להגיד לא אומר הרבה.

מי שמאמין ,ולא עושה ,הלוא הוא באמת מאמין?

^ אפשרי שאדם יאמין ולא ילך לפי הדת.
הוא יודע שזה טוב לו, אבל עדיין לא מצליח להימנע מההנאות שהדת אוסרת.

כי הוא צריך להאמין חזק יותר ,לרגע הוא שוכח הכל ,שאתה אומר לא מצליח ,אתה מקבל את זה שאתה לא מצליח ,לא, אתה לא מצליח כי יש סיבה מסוימת והיא שעדיין לא האמנת חזק מספיק