3 תשובות
תנסי כמה שפחות לפתוח את הפה ואם זה ממש מפריע לך אז לדבר עם המנהלת על זה ועם ההורים ואז הכל יסתדר
שימי פס ככה נולדת תגיעי עם ביטחון עד כדי כך שלא יהיה אכפת להם מהשיניים שלך..
עניתי על שאלה דומה ואני אענה שוב
בתור ילדה סבלתי מסתלבט על השיניים הערפדיות שלי
לא הסתרתי את החיוך כל הילדות, למדתי לאהוב את השיניים שלי ואת העקומות שהן,
תאמיני לי זה לא היה קל,
גם אני נלחמתי לגשר והיום יש לי את האפשרות ואני מוותרת עליה.
כי אני נלחמתי על משהו שהוא לא אני, השיניים שלי מאפיינות אותי, גורמות לי להיות יםה יותר עם כמה שהם עקומות וערפדיות.
תכריחי את עצמך לחייך, כמו שאני עשיתי, בלי לחשוב, פשוט לחייך.
ותראי איך ההרגשה תגיע מעצמה.
לא חייכתי כל הילדות בתמונות, זה מבאס שאין לי תמונות שאני צוחקת, אבל באמת, תאמיני לי ירדו על השיניים שלי, צחקו עלי והאיצו בי לעשות גשר, כלכך רציתי בשביל שיהיו מרוצים ושאוכל לחייך בתמונות. אבל זה עניין של להשלים והיום השלמתי, שככל השיניים שלי ערפדיות ועקומות ככה הן מביעות את מי שאני. למה? כי הן חלק ממני.
באותו הנושא: