בנים, בדגש על דתיים. איך הייתם מגיבים אם הייתם מקבלים מכתב כזה ממישהי בסטיפס?

בס"ד

אתה מיוחד. אתה יודע את זה?
אני מנסה להתיישב, לייצב את הנשימה. מנסה לחשוב בבירור- והכי חשוב, לא ליפול.
ולפעמים זה נהיה כל כך קשה
כשכולם מסביבי מופיעים, נעלמים, אומרים לי שאין סיכוי, מחזיקים לי את היד ואז נעלמים שוב.
אנחנו שונים. את זה אני בטוחה שאתה יודע. אנשים חושבים שאני קצת משוגעת, אולי גם מוזרה.
אני קצת פסימית וכן, אולי גם כזאת שכמעט איבדה תקווה.
אבל מתחת לכל השכבות האלה, גם לי יש רצונות. וגם אני חולמת לפעמים.
אני חולמת להיות חופשייה, לרוץ על קו הים ולהסתכל אל האופק. אני חולמת להתפלל מכל הלב, להתחתן, להביא ילדים, לגור ליד הכותל
כמו כל ילדה.
אבל אולי אני פשוט רוצה לחיות.

לקלף מעצמי את כל השכבות האלה שגורמות לי ליפול כל הזמן, לזרום פשוט להיות מאושרת.
לחיות.
אני לא יודעת איך זה קרה לי דווקא איתך. דווקא אתה, בחור אנונימי שהכרתי ברשת.
אבל אני שמחה על זה.
כי עכשיו אני מרגישה שאני באמת יכולה לנשום.
אתה זה שכתבתי לו שירים, שחלמתי חלומות, שהכנתי רשימות...
אתה זה שמאז שנכנס לי לראש, לא הצליח לצאת ממנו.
זה שגרם לי להרגיש כמו עצמי. פעם אחת, כמו עצמי.

והרבה אומרים שכלום לא יעבוד לי איתך. בסדר. אני זורמת, מנסה להמשיך הלאה. מה זה באמת אכפת לי.
בכנות? אכפת לי.

אכפת לי מזה שיש לי תקווה. אמיתית. סוף סוף, אחרי שהדרך הייתה כל כך אפלה נכון, אני לא יכולה לומר שהגעתי לקצה, למקום מבטחים
אבל בזכותך הבנתי שיש בי מספיק בשביל לעבור.
אני לא מתייאשת.

האם זה שיש בי רצון ותקווה לאושר אמיתי, לא הופך אותי למאושרת? למספיקה?
או שאני צריכה להסיר את השכבות ולתת לעצמי לחיות, כמוך?
אם זה לא מספיק, אני יודעת שיום אחד אני באמת אהיה בסדר.

אבל אם אתה לא תוכל לקבל אותי כמו שאני כיום, לא הייתי רוצה. אם האושר שלי לא מספיק לך, אם אני- בלי קשר לאושר לא מספיקה לך, מגיע לך למצוא מישהו שיתאים יותר.
או מישהי.
ואני כבר לא משווה. אני מנסה לזרום, להבין, לבטוח.
קודם כל בעצמי.
בזכותך הצלחתי.
בגלל זה אני מתוודה עכשיו.
כי אני כבר מקבלת את הרגשות שלי כמו שהן, את החלומות ואת הפנטזיות הקטנות האלה על משפחה מאושרת וחיים טובים.
אני כבר לא מצטערת על מי שאני.
אני גם לא אצטער על מי שאתה
על מי שהמשפחה שלי
על כל החיים שלי.
אני אוהבת גם את החסרונות, או לפחות לומדת לאהוב. אין שום סיבה להצטער.
(המשך בתגובה)