16 תשובות
מי אמר שזה בסדר? שכל אחד יעשה מה שהוא חושב
לגרום למישהו להאמין/לא להאמין במשהו שהוא לא רוצה לא בסדר לשני הצדדים
לדעתי זה בגלל תלוי מה הבן אדם רוצה ואיך משכנעים וכו' וכו' אבל זה לא משנה אם זה לחזרה בתשובה או יציאה בשאלה
מי אמר שזה בסדר להחזיר מישהו בתשובה
תלוי אתה מי את שואל..
דתי או אטאיסט
דתי או אטאיסט
אמונה מחזיקה אותך, נותנת לך על מה להישען, אתאיזם מוחק אותך
שניהם בסדר.
אם אני מאמינה אני אחשוב שזה בסדר להחזיר מישהו בתשובה
אם אני אתאיסטית אני אחשוב שזה בסדר להפוך מישהו לאתאיסט
פשוט להלחם בשביל האמת
אם אני אתאיסטית אני אחשוב שזה בסדר להפוך מישהו לאתאיסט
פשוט להלחם בשביל האמת
להפוךל מישהו לאתאיסט זו עבודת קודש
להחזיר מישהו בתשובה - זה לעזור לו להגיע לייעוד שלו, בשביל זה הוא נוצר. שכרו של אחד כז ההוא עצום, וכל מצוה שאותו בעל תשובה יעשה - תצטרף לחשבון של המזחיר בתשובה.
להפוך מישהו לאתאיסט (לא עלינו!) - זה לגרום למישהו להפסיד את היעוד שלו, שעבורו הוא נוצר, ולבזבז חייו לריק, ובסוף לתת לו להישאר בלי כלום לעולם הבא. האחרון הוא יותר גרוע מורצח, כי הרוצח הורג את האדם רק בעולם הזה, ומחטיא בעולם הזה ובעולם הבא.
להפוך מישהו לאתאיסט (לא עלינו!) - זה לגרום למישהו להפסיד את היעוד שלו, שעבורו הוא נוצר, ולבזבז חייו לריק, ובסוף לתת לו להישאר בלי כלום לעולם הבא. האחרון הוא יותר גרוע מורצח, כי הרוצח הורג את האדם רק בעולם הזה, ומחטיא בעולם הזה ובעולם הבא.
למאלה ששאלו מי אמר שזה בסדר הלזחיר בתושבה: זה יותר מבסדר, כתוב שמעלתם של אותם אנשים גדולה מאוד.
"וכל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה- מבטלה בשבילו, שנאמר (ירמיהו טו, יט) "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה" (בבא מציעא פה ע"א).
"כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. כל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזיכה את הרבים; זכות הרבים תלוי בו, שנאמר (דברים לג), "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". ירבעם חטא והחטיא את הרבים; חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א טו), "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא ואשר החטיא את ישראל" (אבות פרק ה, משנה יח).
המשנה הזאת בדיוק מסבירה את המעלה זל זיכוי הרוע, ואת הרוע של המחטיא הרבים.
"שכל המאבד נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין לז ע"א).
"וכל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה- מבטלה בשבילו, שנאמר (ירמיהו טו, יט) "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה" (בבא מציעא פה ע"א).
"כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. כל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזיכה את הרבים; זכות הרבים תלוי בו, שנאמר (דברים לג), "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". ירבעם חטא והחטיא את הרבים; חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א טו), "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא ואשר החטיא את ישראל" (אבות פרק ה, משנה יח).
המשנה הזאת בדיוק מסבירה את המעלה זל זיכוי הרוע, ואת הרוע של המחטיא הרבים.
"שכל המאבד נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין לז ע"א).
אסור לעשות את זה כי מי שמחזיר בתשובה יש לו חלק במצוות של הבן אדם שחזר ולעומת מי שהפך אדם לאתיאסט יש לו חלק בכל העברות שלו
כי זה הצד שלי אלוקים וזה לא
שניהם לא תקינים זה כפייה דתית לעשות משהו כזה, שכל אחד יאמין במה שהוא מאמין
^ ומי קבע שכפייה דתית (איפה את רואה פה כפייה?) שזה דבר "לא תקין"? זה כן, כי יש דין של "כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני" (משנה, ערכין, פרק ה, משנה ו).
שניהם בסדר גמור אבל תלוי על פי איזה תפיסה מהם הולכים ובוחנים את הדברים