8 תשובות
אני אחסוך לכם זמן יש תשובה הרבה יותר יפה משלי והיא איזה 4-5 תשובות מתחתי התשובה היא של
.be.
נכון אולי היא לא הכי תומכת בדת אבל היא בערך טיפה תומכת בדת לעומת כל מקום אחר שהיינו בו ששם היו רוצחים אותנו/פוגעים בנו/מקשים עלינו לקיים את הדת וכדומה
חוץ מזה
אם אתה לא מקבל עליך את חוקי המקום שאתה נמצא בו זה חילול השם מאוד גדול כי כולם יגידו "תראו מה הדתיים האלה עושים" וכדומה
https://he.wikipedia.org/wiki/%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa_(%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa_%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%aa)

עריכה: ממלכתיות בויקפדיה, לא מצליח להפוך את זה לקישור
^^ שים לב שגם בקרב הציונות הדתית יש מתנגדים לגישה הזו, בסוף העמוד ויקיפדיה
זה לא קישור...
קודם כל, המדינה קשורה בארץ. השלטון הוא שלטון יהודי על אדמת ישראל, אז כן, מבחינתי גם הוא חשוב ממש
וברור שיש דברים בשלטון שאני לא מסכימה איתם ונגדם ויש דברים שלדעתי הם טעות, אבל ככה זה בכל מדינה אין מה לעשות. זאת המדינה היהודית היחידה בעולם, זאת המדינה שלנו, ושמתייחסים לשלטון כזבל זה מה שבסוף מפרק אותנו מול שאר העולם. ומן הסתם שהיחס שלי לשלטון לא כמו היחס שלי לארץ, גם לא קרוב
אנונימית
היא עדיין לא קדושה לחלוטין, היא ראשית צמיחת גאולתנו. זה תהליך ארוך.
לא סוגדת למדינה ולא מקבלת כל חוק שלה, מעריכה את הקיום שלה. במיוחד כי הפעם האחרונה שבארץ ישראל היה שלטון יהודי הייתה לפני אלפי שנים. זה שיש פה שלטון, מדינה בארץ ישראל שמונהגת על ידי עם ישראל, זה דבר לשמוח בו ולהודות עליו להשם. גם אם הצלע השלישית של תורת ישראל עדיין חסרה בה ולא מופיעה במלואה.
עכשיו הבחירה היא של כל אחד מאיתנו- אפשר לעמוד בצד, לשמור את התורה כצלע מנותקת במסתרים, בקהילה שלי, בבית שלי. שגם לזה מגיע הכבוד והיופי, זה מוערך. אפשר לבחור להיות פסיבי, להסתכל על המדינה כאיזו פשלה שאנחנו בוחרים לא לקחת בה חלק בגלל הפגום.
או שאפשר להיות אדם כללי. לראות את הדורש תיקון ולא לברוח ממנו. להכיר בטוב שבכל זאת קיים. לא לוותר על המדינה. להשלים בעצמך את הצלע השלישית, להביא את התורה לקדמת הבמה.
כדי להפוך את מדינת ישראל למדינה שיש בה תורה, אי אפשר שלא להכיר בקיומה. זה פשוט לא יעבוד. אם נשב מהצד לצפות בכשלים, כלום לא ישתנה.
יראת השמיים תמיד צריכה להיות בראש.
יש פה עם ומדינה שצמאים לתיקון, לשלמות. התפקיד שלנו כשומרי תורה ומצוות הוא לשאוף להנכיח את הדברים האלה במציאות, באמצעות ההדרכה של התורה, על פיה.
והמציאות היא שזה העם שלך, זאת המדינה שלו, בין אם תרצה ובין אם לא. מכאן הבחירה היא שלנו, להתבדל או לתקן. למחות מהצד או לרדת לשטח.

"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך!"
- הרב קוק, אורות ישראל
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.
"הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"

חוץ מזה, לא מקבלים כל מה שהממשלה מחליטה כאילו זה דבר ה'. קח לדוגמה את אביתר, נאבקים בממשלה אם צריך.
רק רוצה שראשית הצמיחה הזאת תהיה מבורכת