פשוט פריקה

אני יודעת שזה מטומטם אבל תנו לי לפרוק.
אפילו אל תענו .
אני מרגישה ככ לבד .
אני מתגעגעת להיות הנסיכה הקטנה של מישהו .
אני מתגעגעת ללילה טוב .
זה ככ חסר לי .
ואני ככ לבד .
אני כל הזמן נזכרת בסיטואציות שקרו ורק אז אני נרדמת .
הלוואי ויכולתי לחזור לעבר ולחוות את הפרפרים האלו ..
אין לי חברים .
החברים היחידים שיש לי זה רק באינטרנט .
החיבוק היחיד שאני מקבלת זה מאח שלי כל יום לפני שאני שמה אותו בבית ספר והולכת לעבודה .
זה ככ מרגש אותי .
אני מרגישה שרק הוא אוהב אותי .
אני יודעת שיש עוד אנשים שאוהבים אותי .
אבל הוא היחיד שאני מרגישה את זה ממנו.
אני כל הזמן נראת שמחה אבל מבפנים אני שבורה .
ולאף אחד לא אכפת מזה .
בן אדם שאהבתי ? החליט שהוא לא צריך אותי ופשוט "העיף " אותי מהחיים שלו . אבל כבר לא אכפת לי כי זאת הייתה בחירה שלו ואני מכבדת
אבא שלי? יודע רק לשפוט אוצי . לא אדבר על אמא שלי .
אין לי בני אדם שאני יכולה לקבל מהם חיבוק .
כמו שמישהו אמר לי .
אני לא מצליחה להרדם .
למרות שאני עובדת מחר
אין לי כבר כוח .
אין לי אנשים שיקשיבו לי .
כי אני יודעת 80% לא אכפת להם וה20% שמחים שיש לי את הבעיות האלה .
אני פשוט עברתי היום מול בן אדם ולא יכולתי להגיד הי
כי זה אותו בן אדם שהעיף אותי מהחיים שלו .
אומרים " תצאי " תמצאי חברים חדשים זה לא כזה קל !
מנסה להכיר לדבר , אבל בסוף מתגלה שהם דיברו איתי רק בגלל היופי שלי . וזה פשוט שובר אותי כל פעם מחדש